וחלוקם: עבודת המוח הוא במוחו ושכלו. ובמילא לאו כ"א מסוגל לעבודה זו על תכליתה, אף שבמקצת הנה כחו"ח לפוש"ד מחויב בזה, באשר הוא אדם בעל שכל והבנה.
יסודה שישים נקודת האמת נגד עיניו, בלי נטי' ימין ושמאל, מבלי חפץ להעמיד על דעתו, לקנתר וכה"ג.
בחיי ופעולות האדם הוא העסק בנגלה ונסתר דתורה. – והנה התורה היא חכמתו של הק', וכמרז"ל ( ) כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש* נאמר למשה בסיני, ולכן התורה
*) ירוש' פאה ב' ד': תלמיד ותיק עתיד להורות וכו'.
עבודת המוח הוא במוחו ושכלו של האדם. וכיון שיש בזה חילוקים, יש מי שדעתו יפה, ויש מי שאין דעתו יפה, במילא, לאו כל אחד מסוגל לעבודה זו שתהי' אצלו על תכליתה (בשלימות), אף שבמקצת, הנה כל חד וחד לפום שיעורא דילי' מחוייב בזה, באשר הוא אדם בעל שכל והבנה (שזהו ענינו של האדם ומעלתו לגבי שאר הברואים שבעולם), ובמילא מחוייב כל אדם לעבוד את ה' גם במוחו ושכלו, לפי מדת שכלו והבנתו הוא.
ויסודה של עבודת המוח – שישים נקודת האמת נגד עיניו, בלי נטי' ימין ושמאל, מבלי שיהי' חפץ להעמיד על דעתו, ובודאי לא על מנת לקנתר1, וכה"ג, אלא אדרבה, שיחפוץ לבוא אל נקודת האמת להשיגה בשכלו והבנתו, כל חד לפום שיעורא דילי'.
וענינה של עבודת המוח בחיי ופעולות האדם הוא – העסק בנגלה ונסתר דתורה, שכל אחד מחוייב לעסוק בלימוד התורה כל חד לפום שיעורא דילי', לפי רוחב שכלו ודעתו, ויסודה – שישים נקודת האמת דתורה נגד עיניו בלי נטי' וכו', היינו, שהאמת דתורה תבוא בשכלו והשגתו, כל חד לפום שיעורא דילי', כדלקמן.
עא. ובהקדמה – שנוסף לכך שהעסק בכל עניני חכמה הוא שישים נקודת האמת לנגד עיניו כו', ה"ז מודגש ביותר בהעסק בתורה.
דהנה, התורה היא חכמתו של הקב"ה, וגם עניני התורה שמתחדשים לכאורה ע"י שכלו של האדם העוסק בתורה הם חכמתו של הקב"ה, כמאמר רז"ל (2) כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש* נאמר למשה בסיני, ולכן, התורה
*) אבל בירושלמי פאה פ"ב ה"ד: תלמיד ותיק עתיד להורות וכו' – "להורות", ולא "לחדש"שצא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור