(פח) כנגדו.
דאז הדם שיצא בטל במים, ואם חוזר ונבלע בבשר אינו מזיק, ומה שנשאר בחתיכה יוצא על ידי מלח (הגהות שערי דורא1).
ומיהו צריך ס' כנגד כולה ולא סגי כנגד דם בעין שעליה, כי גם הדם שבחתיכה נפלט ממנה ונבלע בה על ידי כבוש, שמוציא דם כמו שמבליע בו, ולא ידעינן כמה דמא נפיק מינה.
ומכל מקום אם יש ס' נגד החתיכה גם החתיכה מותרת (וחתיכה עצמה מן המנין כמ"ש לעיל2 בשם הפר"ח3) על ידי מליחה, אפילו לדידן דנוהגים להחמיר בבישול ולאסור אותה חתיכה כמ"ש בסעיף י"א4, דלא אמרינן כבוש כמבושל לכל דבר, רק שבולע ומפליט, אבל אינו מבלבל טעם החתיכה כמו על ידי בישול ברוטב. וגם שם אינו אלא מנהג לאסור אותה חתיכה, לכן אין להחמיר בכה"ג (תורת חטאת5).
ורש"ל6 כתב דאין לחלק מסברא בין כבוש למבושל ממש, משום דבגמרא אתמר סתם כבוש הרי הוא כמבושל. ומכל מקום כתבו האחרונים דהמיקל כדעת רמ"א לא הפסיד (ט"ז7, פרי חדש8, מנחת יעקב9). ואפילו יש עליה דם בעין, כיון שיש ששים נתבטל (ש"ך10):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור