אגרת א [תקמ"א]
1 ראינו את עני מקצת בני עמנו הממונים2 על קופת אה"ק3 , ואין עני אלא מן הדעת4 , שמחמת חסרון הידיעה הם מתחסדים וחפצים להרבות במצות ולעשות גמ"ח ממעות5 אה"ק. והיא מצוה הבאה בעבירה, כי הוא איסור גמור, ועון פלילי6 הוא עפ"י דין תוה"ק, כמבואר בדברי רז"ל7 , אפילו להלוות בשכר אסור8 וכל שכן בחנם, אפילו לבטוח גדול, הן לאחרים הן להגבאים לעצמן9 , אפילו למצוה10 רבה11 , כי המעות הן כבר של חכמי אה"ק12 , וכל היכי דקיימו ברשותא דמרייהו קיימי13 , ואסור להוציאם שלא מדעתם.
14 גודל המכשלה שיצא מהעם המתחסדים האלו, שהן גרמא בנזקין15 שבאו מקצת מעות לאיבוד16 לגמרי בשנה זו17 , וגם על המותר18 עברו בבל תאחר19 , שעי"ז נתאחרו השלוחים20 להוליך המעות, להחיות נפשות21 ולקיים באה"ק22 , אשר עיניהם כלות אליהם כל היום23 וכל הלילה24 , (ו)נכנסנו לפנים מגדרינו, כי במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב25 , וגזרנו בגזירת עירין26 בגזירת נח"ש27 לעשות סיג לדברי תורה28 , שמכאן והלאה לא ירים איש את ידו29 להלוות מקופת אה"ק30 אפילו פרוטה אחת, הן לעצמו הן לאחרים. והעובר על דברינו אלה יחולו עליו כל האלות שבתורת כהנים ובמשנה תורה31 וכל הארורין שבתנ"ך32 , ולטרקיה חויא דרבנן דלית ליה אסותא33 , ומי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו34 של מקום ב"ה אשר שם בפי35 חז"ל. ושומע לנו ישכון בטח ושאנן36 , ויזכה לעלות בקרוב לנוה שאנן37 .
38 מן המתנדבים בעם39 ליתן דבר קצוב מדי שבוע בשבוע לקופת אה"ק, שיהיו זהירין וזריזין לפני כל רגל ורגל40 מכל רגלים לסלק כל מה שמגיע מהם עד רגל ההוא, מהטעם ההוא הידוע ע"פ חז"ל דין תוה"ק41 . ומובטחים אנחנו באנ"ש שיקיימו בעצמם אשרי הדור42 כו', ולא יסורו מדברינו אלה43 , שהם לכבודו של הקב"ה, אשר רצוננו44 לעשות רצון איש ואיש45 , רצון יראיו46 אשר באה"ק תובב"א, המעתירים אלי' בעד שלומנו בגוף ונפש.
במהו' פרץ47 זלה"ה
במהו' שלמה48 סג"ל זצלה"ה מליבאוויטש
49 במוהר"ר ברוך נ"י
1 1) נדפסה (בהשמטות) ב"ירושלים" (לונץ) כ"ט ע' 188. מאה שערים סי' טו. גנזי נסתרות סי' לא וסי' ס. אגרות בעה"ת סי' ה. קובץ יגדיל תורה (נ. י.) חוב' כב סי' קא. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת א. ומועתקת בכמה כת"י (488 שג, ב. 582 מד, ב. 1007 רסו, א. 1300 טו, ב. ובכת"י ירושלים 3547 קיח, ב). לביאור חלק ההלכה – ראה גם "שו"ת הרב" סי' פד.2 את תאריך החרם יש לקבוע לשנת תקמ"א, כי במכתב רבותינו שבא"י מד' אדר תקמ"ב (נספח 1), הם מזכירים את האיסור הזה של שלשת הרבנים: "באנו בגזרת וכו' בכל תוקף ועוז, על מה שגזרו החכמים השלמים ה"ה הרבנים הנ"ל, שכל הכסף הנגבה יהא מונח במזומן, ולא לשנות להוציאו לשום דבר, אף של מצוה".3 בגנזי נסתרות שם נתפרש שנכתבה בכ"ז תמוז תקמ"ז, ואוצ"ל: כ"ז תמוז תקמ"א.4 2) הממונים: הכוונה היא לגבאי מעות ארה"ק שבכל עיר, אשר בעת שמגיע השד"ר לעירם, אין בידם המעות שנגבו. וכמבואר באגרת הנ"ל של רבותינו שבארה"ק: "והנה שמענו מגודל הגלגול והלחץ אשר הי' לאהובינו ידי נפשנו ציר נאמן לשולחיו ה"ה הרבני המופלג מו"ה יעקב סמוליינער נ"י בנידון גביית הכסף המתוכן, באנו בגזרת וכו'".5 3) קופת אה"ק: נ"א: מעות אה"ק תובב"א.6 4) אין עני . . הדעת: נדרים מא, א. [אין עני אלא בדיעה].7 5) ממעות: נ"א: במעות.8 6) ועון פלילי: ע"פ איוב לא, כח.9 7) בדברי רז"ל: ראה ערכין ו, א: ת"ר סלע זו לצדקה ... משבאת ליד גבאי אסור לשנותה (לצרכיו ולאח"ז ישלם – רש"י). טוש"ע יו"ד רס"י רנט.10 8) אסור: נ"א ליתא.11 9) הן להגבאים לעצמן: ראה שוע"ר הל' הלואה סי"ח.12 10) אפילו למצוה: כ"ה לכמה דיעות בסוגיא שם ו, ב. ואף שהש"ך שם סק"א מסיים, דהעיקר הוא כהמתירין, מכל מקום הכא שאני, כי המעות הן כבר של חכמי ארה"ק, וכדלקמן.13 11) רבה: נ"א ליתא.14 12) כי המעות הן כבר של חכמי אה"ק: וכמבואר ברמ"א סי' רנו ס"ד (אם פירש הנותן ואמר שיתנו לעניי העיר או לעני פלוני אין להם לשנות אפילו לת"ת). ט"ז שם ס"ק ד, וש"ך שם ס"ק י (מיד זכו בה אותם עניים). וכ"ה לקמן אגרת כה (מאחר שכבר הופרשו המעות לשם ארץ ישראל זכו בהם אחינו שבא"י וכאלו כבר בא לידם).15 13) ברשותא דמרייהו קיימי: ע"פ ב"ב פח, א.16 14) ולפי שראינו: בחלק הראשון של האגרת מבארים את האיסור שבהלוואה ממעות ארה"ק, שבזה דן רבינו גם לקמן אגרות טז (מלפני שנת תק"נ). כה (משנת תקנ"ב) ל (לערך משנת תקנ"ב).17 ובחלק השני גוזרים בחרם את ההלוואה ממעות ארה"ק, שבזה דן רבינו גם לקמן אגרות ז (לערך שנת תקמ"ה. העובר יקבל נזיפה ויתירו לו). טז (מלפני שנת תק"נ. העובר יבקש מחילה על שעבר על החרם). כה (משנת תקנ"ב. העובר ישב על הארץ ויתירו לו). ל (לערך תקנ"ב. העובר יאסוף עשרה ויתירו לו). לב.18 והטעם שלא הסתפקו באיסור מדינא בלבד, ראה לקמן אגרת ל "ואם יש איזה משמעות לאיזה קורא באחד מספרי הקיצורים להיפוך, הוא מחמת חסרון הידיעה והבנה", והיינו מ"ש בפתחי תשובה סי' רנט ס"ק ד שנהגו להקל בזה. ולכן הוזקקו לגזור הדבר בחרם.19 15) גרמא בנזקין: ע"פ ב"ב כב, ב.20 16) לאיבוד לגמרי: שהלווהו לאחד, ולא הי' בידו להחזיר.21 17) בשנה זו: נ"א ליתא.22 18) על המותר: מעות אלו שהחזיר הלוה, לא החזירו בזמן, כאשר הגיע השד"ר לגבות המעות מגבאי העיר.23 19) בבל תאחר: ע"פ נדרים ג, ב.24 20) נתאחרו השלוחים להוליך המעות: ראה אגרת הרמ"מ האחרונה (יסוד המעלה ח"ב אגרת מא: "וכל זה גרם מה שאהובנו מ' יעקב סמאליינר מתאחר בצרור כספם"). ולקמן אגרות נג. נה.25 21) להחיות נפשות: ע"פ יחזקאל יג, יט.26 22) להחיות . . כבוד לרב: נ"א ליתא.27 23) עיניהם כלות אליהם כל היום: ע"פ תבוא כח, לב.28 24) כל היום וכל הלילה: ע"פ ישעי' סב, ו.29 25) במקום . . כבוד לרב: ברכות יט, ב (ומה"ט לא חיכו לאישור הגזרה ע"י רבותינו שבאה"ק. ובשנה שלאח"ז אישרוה (נספח 1).30 26) בגזירת עירין: ע"פ דניאל ד, יד.31 27) נח"ש: נידוי חרם שמתא, נ"א: בגזירות וחרמין.32 28) לעשות סיג לדברי תורה: ע"פ אבות א, א.33 29) לא ירים איש את ידו: ע"פ מקץ מא, מד.34 30) קופת אה"ק: נ"א: מעות אה"ק.35 31) האלות שבתורת כהנים ובמשנה תורה: שבפרשת בחקותי ובפרשת תבוא.36 32) שבתנ"ך: נ"א: שבתורה.37 33) חויא דרבנן דלית ליה אסותא: שבת קי, א.38 34) ומי שפרע . . בדבורו: ע"פ ב"מ מד, א.39 35) שם בפי: ע"פ ש"ב יד, יט.40 36) ושומע . . ושאנן: ע"פ משלי א, לג.41 37) לנוה שאנן: ע"פ ישעי' לג, כ.42 38) ועוד ראינו . . תוה"ק: נ"א ליתא. וראה גם לקמן אגרת ב.43 39) המתנדבים בעם: ע"פ שופטים ה, ט.44 40) לפני כל רגל ורגל: התקנה לסלק המעות לגזבר לפני כל רגל ורגל, נשנית גם לקמן אגרות ב. ג. ואח"כ התקין רבינו לסלק המעות לגזבר כל שבוע, כדלקמן אגרת כט, ובהנסמן בהערות שם.45 41) ע"פ חז"ל דין תוה"ק: ראה ערכין שם: צדקה הרי היא בבל תאחר. וראה ר"ה ד, א.46 42) אשרי הדור: שהגדולים נשמעים לקטנים (ר"ה כה, ב).47 43) יסורו מדברינו אלה: ע"פ תבוא כח, יד.48 44) רצוננו: נ"א: רצונו.49 45) רצון איש ואיש: ע"פ אסתר א, ח (נ"א ליתא).50 46) רצון יראיו: ע"פ תהלים קמה, ט.51 47) ישראל במהו' פרץ: מפולוצק. ראה אודותיו יסוד המעלה ח"א ע' קל.52 48) ישכר בער במהו' שלמה: מ"ץ ומ"מ בליובאוויטש. חתימתו על הסכם בהראדישץ ראה "מבית הגנזים" ע' שלח. וראה גם שם ע' קכז. תולדות חב"ד ברוסיא הצארית ע' כח. היכל הבעש"ט גליון כז ע' קמד. ונזכר גם לקמן אגרות יא. לד.53 49) נאום ישראל . . ישכר בער . . שניאור זלמן: איחוד זה שבינם, הי' גם ע"מ לנהל את עדת החסידים ברוסיא, כנזכר באגרת הנ"ל של רבותינו שבאה"ק (נספח 1): "והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה וביראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב החסיד המפורסם בתורה וביראה איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקער ה' ישמרהו, וכבוד הרב מו"ה ישכר בער סג"ל מ"מ דק"ק לובאוויטש, וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה ביד טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת".54 א) תקמ"א; כללי; איסור להלוות מקופת ארה"ק, ותקנה ליתן דבר קצוב כל שבוע ולסלק לגבאים לפני הרגלספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org