מה1 רב טובך אשר צפנת ליראיך2 וגו'. הנה בכלל עובדי ה' יש ב' בחי' ומדרגות חלוקות מצד שורש3 נשמתם למעלה מבחי' ימין ושמאל. דהיינו שבחי' שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה', כמ"ש והצנע לכת4 כו', במסתרים תבכה5 כו'6, כל העוסק בתורה בסתר7 כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחי' הצמצום והגבול בעבודת ה', כמו בצדקה8 להיות נידון בהשג יד9, והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש10, וכה"ג בת"ת ושארי מצות11 די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים12 כו'. אך בחי' ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר13 כלל כמ"ש ואתהלכה ברחבה14 כו'15. וממנה נמשך גם כן מ"ש רז"ל זרוק מרה בתלמידים16 כו'17. וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור18 לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בת"ת ושארי מצות19, ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די20 כו'.
והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחי' אלו, ואין לך דבר שאין לו מקום21, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל22, ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחי' שמאל העליון23, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה, ובית הלל שהיו מבחי' ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי, שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה24, אעפ"כ בכמה דברים היו בית שמאי מקילין, מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל. כידוע דרך ומדות25 קדש העליון, דלית תמן קיצוץ ופירוד26 ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו27, ולכן הם28 מיוחדות זו בזו כידוע לי"ח, וכדכתיב באברהם שהוא מדת החסד והאהבה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה29, על ידי שלבש מדת הגבורה ויעקוד את יצחק בנו30 ויקח31 את המאכלת32 כו'. ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי33 ופחד יצחק34, הנה ההפרש וההבדל הזה35 הוא בבחי' גילוי והעלם, שבמדת יצחק הפחד הוא בבחי' גילוי והאהבה מסותרת בבחי' העלם והסתר, וההיפך במדת אברהם אבינו ע"ה.
וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו', כלומר שמדת הטוב והחסד, אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחי' שמאל, הנק'36 בשם יראיך, כמדת בית שמאי, הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון אעפ"כ הוא רב וגדול מאד, כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחי' ימין, ושתיהן הן מבחי' גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וז"ש מה רב טובך37, כלומר בלי גבול ומדה, בין הטוב אשר צפנת ליראיך, ובין אשר פעלת לחוסים בך38, שהם בעלי הבטחון שמבחי' ימין, וחסדם וטובם39 הוא גם כן בבחי' גילוי והתפשטות נגד בני אדם, ולא בבחינת צמצום והסתר כלל (ומ"ש ליראיך, ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחי' זו אינה מלובשת40 תוך הגוף במוחו ולבו, אלא הוא41 בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחי' זו, שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממש).
ואמר ע"כ אשר42 רב טוב לבית ישראל43, הצפון והגלוי44 הוא בבחי' בלי גבול ומדה, לפי ערך נפשותם45 המלובשת בגוף, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית, הנק' רב חסד. דאית חסד ואית חסד46, אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו47 מדת הדין ח"ו, למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנק' רב חסד אין כנגדו מדת הדין למעט ולצמצם רוב חסדו48 מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחי' סוכ"ע וטמירא דכל טמירין49 הנק' כתר עליון50. וז"ש תסתירם בסתר פניך51 וגו' תצפנם בסוכה וגו'.
ואחר הדברים52 האלה נפשי בשאלתי53 לעורר רב חסד ורב טוב, טוב הגנוז והצפון בלב כל אנ"ש, מן העלם אל הגילוי לבא לידי מעשה, למלאות ידם לה'54 ביד מלאה ורחבה55, ע"י ציר נאמן56 מוכ"ז ה"ה הרבני המופלא בתורה ויראת ה' היא אוצרו כמו"ה שמואל57 נר"ו, למלאות מחסורי נפשות אביונים [נ]קיים58, מכל אנ"ש הנוסעים למחננו, חדשים גם ישנים59, ולכלכלם לחם ומזון כל ימות החול. כי בעלי בתים מעט מזעיר בקהלתינו יוצאים ידי חובתם די והותר בשבתות ויו"ט, אשר בכל שבת ושבת לא פחות מד' או ה' מנינים, ולפעמים יותר מעשרים מנינים אביונים, אך בימות החול כשל הסבל60. ולזאת העמדנו להם אכסניא מיוחדת הנקרא גאר קיך61, וההוצאה מרובה מאוד, ועולה סך עצום לשנה. מלבד עוד דברים ההכרחיים המבוארים במכתב דאשתקד62 באריכות המעשה. ועוד נוסף עליהם כהיום הוצאה חדשה אשר נתחדשה באסיפה שמקרוב.
ולזה ההכרח לא יג[ונה] להוסיף על הערכה דאשתקד עד שליש מלבר63, או מלגאו, נהרא נהרא ופשטי'64, ולפי ראות עיני שוד"ר מוכ"ז נ"י. ואם שגיתי אתי תלין65, ועמהם הסליחה ואהבתם תכסה66 וכו'.
ומגודל בטחוני, שלא ישליכו דברי אחרי גום67 ח"ו, לתת מגרעות68 בקדש ח"ו, כי מעלין בקודש69, וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים70, קצרתי בתחנונים, ואומר שלום שלום למעשה הצדקה71 וחיים עד העולם72.
כ"ד אוהב נפשם דורש שלומם73 הטוב מלב ונפש חפצה74
שניאור זלמן ב"ר ברוך זללה"ה
ומדי דברי זכור אזכור75 את אשר כבר עשוהו76 אשתקד, אודות הצדיק המפורסם אשר בצילו נחי' בגוים מו"ה זוסמאן77 שי', לשלוח לו כמסת ידו78 פדיון נפשות ביתו79, ולרשום בפנקס שתחת יד מוכ"ז, להיות שמותם לזכרון לפני ה'80 שומע בקול עבדיו81, המעתירים לה' עתרת שלום ואמת82 לעמו אכי"ר [...].