הנה1 לא טובה השמועה2 שמעתי ותרגז בטני3, אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים4 ואריכות ימים של כל אנ"ש, שבמקדש מעט5 הזה של אנ"ש, כמארז"ל שלשה דברים6 מאריכים ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ הזה, הלא טוב7 טוב8 לו שלא לשמוע קדושה וברכו, מלירד לחייהם של החפצים בחיים, ואונס רחמנא פטריה9, והש"ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע, שהוא כעונה10 ממש, וכדאיתא בגמרא11 גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפלת שמו"ע עצמה בחזרת הש"ץ כאלו שמעו ממש, וגם קדושה וברכו בכלל.
והנה זאת חקרנוה כן הוא12 אף גם בדורות13 הראשונים של חכמי המשנה14 והגמרא15, שהיתה תורתם קבע ועיקר עבודתם ולא תפלתם, ומכל שכן עתה הפעם16 בעקבות משיחא17, שאין תורתינו קבע מצוק העתים18, ועיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפלה כמ"ש הרח"ו ז"ל בע"ח ופע"ח19. מכל שכן וק"ו שראוי ונכון ליתן נפשינו ממש עליה, והיא חובה של תורה ממש למביני מדע20 תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת, כל חד לפום שיעורא דיליה21, בסדור22 שבחו של מקום ב"ה בפסוקי דזמרה ושתי ברכות שלפני ק"ש יוצר ואהבה, לעורר בהן23 האהבה המסותרת24 בלב כל ישראל, לבא לבחי' גילוי בהתגלות הלב בשעת ק"ש עצמה. שזאת היא מצות האהבה שבפסוק ואהבת כו' בכל לבבך25 כו'26, הנמנית ראשונה27 בתרי"ג מצות, כמ"ש הרמב"ם ז"ל28 שהיא מיסודי התורה ושרשה29 ומקור30 לכל רמ"ח מ"ע. כי על אהבה המסותרת בלב כל ישראל בתולדתם וטבעם לא שייך ציווי כלל. ודעת לנבון נקל31, כי כשהאהבה היא מסותרת היא עודינה בנפש האלקית לבדה, וכשבאה לבחי' גילוי לנפש החיונית אזי היא התגלות הלב בחלל שמאלי32 מקום משכן נפש החיונית. וזהו ענין בירור ניצוצות המוזכר שם בע"ח ופע"ח33 גבי תפלה, שלכן היא עיקר העבודה בעקבות משיחא לברר ניצוצות כו', שהוא בחי' אתהפכא או אתכפי'34 של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע35, כי הדם הוא הנפש36 כו', והדם מתחדש בכל יום מאוכלין ומשקין, וגם מתפעל ונתקן ממלבושים ודירה כו'. משא"כ בדורות הראשונים37 שהיו נשמות האלקית גדולי הערך, היה הבירור נעשה כרגע בק"ש לבד וברכות שלפניה ופסוקי דזמרא בקצרה וכו' וד"ל.