שלומים1 אל [...] לכל אנשי שלומינו הסרים למשמעתינו, השלמים והתמימים גדולים חקרי לב2, אמרותם צדק ונעימים, הרבנים המופלגים בתורה ויראה, ראשים ונגידים וחכמים, עמלים בתורת ה' כל ימיהם, ה' עליהם יחיו3, ויפרחו כשושנים4 ויתברכו איש כברכתו5 ועוד יזכה לעבודת ה'
אהוביי אחיי ורעיי6, מגודל טרד[ו]תי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום7 וכל הלילה תמיד לא יחשו8, לא אוכל מלט משא9 לאמר10 עם הספר11 כל אשר בלבבי12, אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות13 בכלל, ובפרט אל המתנדבים בעם14 לעמוד על העבודה זו תפלה15 בקול רם16, להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות17 נגד כל מונע מבית ומחוץ18 ביד חזקה19 כמשמעו20, שהוא רצון יריאיו21 אשר למעלה מן החכמה והתבונה22, אשר נתן ה' בהמה לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת23, רק רצון פשוט ורוח נדיבה24 בכל איש אשר ידבנו לבו25 לעבוד עבודה תמה26 לעשות נחת רוח ליוצרו27. ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת28, כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ', כי שאלו לחכמה29 כו', ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה30 וד"ל.
ועוד זאת אדרוש ממעל', שלא להשליך דברי אחריכם31, אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר32 והולך בתומו33, כאשר עשה האלקי' את האדם ישר, ולא לבקש חשבונות רבים34 מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו35, כי זו מלאכת שמים36 היא ולא מלאכת בשר ודם, ולהאמין באמונה שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם37 בכלל, כי יציבא מלתא38 ותקין פתגמא39 שכל אחד מתוקן מחבירו, וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים40, כמו שאיש אחד מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב41 כי ממנו תוצאות חיים42, אם כן אנחנו היות כולנו43 כאיש אחד44 ממש תיכון העבודה בלב. ומכלל הן כו'45. ועל כן נאמר ולעבדו46 שכם אחד דוקא.
וע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לב ונפש47 לתקוע אהבת רעהו בלבו, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם48 כתיב, ולא תעלה על לב לעולם49, ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן50 וכמו מחשבת ע"ז ממש51, כי גדולה לה"ר52 כנגד ע"ז וג"ע וש"ד, ואם בדבור כך53 כו', וכבר נודע54 לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום55, ישים עליכם שלום56 וחיים עד העולם57, כנפש או"נ מלב ונפש.