לאהוביי1 אחיי ורעיי2 אנ"ש המנין דק' וילנא יצו ה' אתם את הברכה3 ושלום.
אד"ש כמשפט לאוהבי שמו4, פתח דברי להאיר5 אור הסליחה על איחור תשובתי עד הנה, כי לא במרד ולא במעל6, ולא השלכתי דברם אחר גיוי7 ח"ו, כי בכל צרתם8 לנו צר9 מאוד מאוד, והיא צרת הציבור ממש, כמארז"ל10 שאותו היום הי' קשה לישראל כיום שנעשה העגל שנעשית תורה כב' תורות ח"ו, וה' יאמר לצרתם די11, ויזכינו לראות בנחמות ציבור בב"א.
אך להיות כי הקשו לשאול12 במופלא ממני13 לחוות דעי למרחוק14, בדבר שלא שמעתי מפי רבותי נ"ע, כשנעשה מעשה רב ועצום במאוד מהנעשה עתה, דהיינו בשנת תקל"ב ק' בראד שהדפיסו הכרוז15 דמחנכם, ועוד נוסף עליהם דברים רבים קשים כגידים16, ומרורות פתנים17, שקרים וכיזובים גדולים ועצומים על כמה ניירות, ונשלחו הספרים18 בכל תפוצות הגולה, ממש לא יאומן כי יסופר19 גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין, עד שלא יכלו לשבת בבתיהם, ובאו כולם לחסות בצל כנפיו20 של רבינו הגדול המנוח21 זלה"ה בק' ראוונע22, ולטכס עצה כדת מה לעשות23. והיו אז דרכים הרבה לעשות מעשה לסתור24 ולהפר מחשבותם25, ולכתוב עליהם מרורות26 בכפלי כפליים בשפת אמת תכון לעד27, ולהדפיס גם כן ולשלחם ביעקב28, ועוד דרכים אחרים. אך רבינו הגדול זצללה"ה לא בחר בהן לעשות שום מעשה לנגדם, רק כל כוחם של ישראל בפיהם29, לזעוק לה' מפר מחשבות ערומים, ולא תעשנה ידיהם תושיה30.
וכאשר פתר לנו כן הי'31, ונתקיים בהם עד ארגיעה לשון שקר32, ונעקרו הספרים הנ"ל מן העולם. ובנו נתקיים למען ענותך להטיבך באחריתך33, והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד34, כאשר עינינו ראו ולא זר35, אשר אחרי זה נתרבו לאלפים ורבבות אנ"ש בכל המדינות, בראותם הפלגות השקרים שמפליגים שכנגדינו עלינו, בהעצימם והרעישם כל העולם עלינו ברעש גדול36 וקול תרועה37, ובזה הם מעוררים את הישנים בהבלי הזמן להקיץ משנתם38 ולראות האור כי טוב39, ולהבדיל בין האמת לשקר שאין לו רגלים40, ושיקרא לא קאי41. משא"כ אם לא היו סובלים אז ומקבלים היסורים באהבה42, והיו מעוררים מדנים ומחלוקות, בודאי היו נדחים ח"ו אלפים ורבבות מלראות האמת בעבור הנצחונות, דהאי תיגרא דמי' לבידקא דמיא43 וכו'. וצדקה עשה לנו אלקים למען עשה כיום הזה להחיות עם רב44 חיים אמיתיים.
והנה כאז כן עתה, הדבר מוטל עלינו חובה, לשתוק ולסבול ולקבל היסורים באהבה, כי הם כמו חבלי לידה ממש, ומובטחני בה' גומר בעדינו45, שכאשר יפסקו החבלים וצירים בקרוב אי"ה, יתילדו אלפים ורבבות, ונלוו אל השם לשרתו46 ולברך בשמו47 במקהלות48 בקולי קולות49 מקרב איש ולב עמוק50 וכל עצמותי תאמרנה51 כו', ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלנה על לב52, ויקוים אמת מארץ תצמח53. ותהי זאת נחמתכם, ותקבלו שכר על הפרישה54, ומלה בסלע ומשתוקא בתרין55, כי עת לעשות לה'56 וכו'.
וגם שלא לעורר שנאה בלב וליטור איבה ח"ו לאנשי עירכם, כי לכל העם בשגגה57, שנתלין באילן גדול58, אשר סמוך ראשו ורובו על גביית עדות שקרנים59 שגנבו לבבו ולבב בית דין60 וכו', וכאשר הארכתי במכתבי אשתקד61. והנה כמים הפנים62 וכו', כן יהפוך ה' לבב כל אנשי עירכם אליכם לטובה, וישים שלום בשעריכם63 בעגלא ובזמן קריב64 אכי"ר65.