אחרי1 העיון ודרישה היטב בכל עניני האורענדי2 והשייכים אלי' והמסתעפים ממנה, ואחרי שמיעת כל האמתלאות וטענות של כל הצדדים3 השייכים לאורענדי דק"ק לאדי, אלה הדברים אשר יצא מאתנו הח"מ4 בהסכמת הצדדים, על פי פשר בכל תוקף ועוז הקומפראמיס5, על פי תקון ונמוס הקסריות יר"ה, בבל ישונה דבר וחצי דבר ח"ו.
וזה יצא ראשונה6 שזכות וענין האורענדי מהשר יר"ה שייך לכל האפצעסטווא7, ואין יחיד או יחידים רבים ונכבדים רשאים לשכור מהשר יר"ה לעצמם, ולא אפילו8 לצורך האפצעסטווא, כי אם שיתנו להם כללות האפצעסטווא ובעלי מחיות רשות והורמנא בכתוב וחתום דוקא, כי לכלל האפצעסטווא יש להם דין קדימה להחזיק האורענדי כד"ת ונימוסי9 הקסרית, וטבע ומנהג שרים יר"ה לדרוש טובת הכלל כולו דוקא, ולא טובת יחידים בלבד.
שנית, שאין האפצעסטווא מחזיקי האורענדי רשאים לעשות שום התחדשות בעולם בעניני נתינות האורענדי, כגון לעשות איזה נתינה חדשה מדברים שלא היתה מהם נתינה בשנים שעברו, ואפילו אם השר יר"ה יתן להם רשות והורמנא בפירוש לעשות איזה נתינה חדשה או להחכיר איזה דבר ליחידים, אעפ"כ מאחר שזכות האורענדי שייך לכל האפצעסטווא כולה, הרי גם יחידים יכולים לעכב ע"פ דת ודין10, גם אם יצא איזה פונקט11 או פונקטין אשר ע"פ דת ודין אין היחיד יכול לעכב12, אעפ"כ על פי פשר דבר13 נגמר בכי טוב שלא לחדש דבר מעתה. וענינים השייכים לשנה זו יבוארו במכתב בפ"ע.
והעובר על אחד מהנ"ל, או על אחד מהדברים השייכים לשנה זו המבוארים במכתב בפני עצמו, ורבצה בו14 כל האלה ושבועה הכתובה וכו', מלבד אשר נלכד במצודת15 החרם יב"ן16 וב"ד העליון והתחתון, והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה17 בת"כ ובמ"ת18 ודמו בראשו ואנחנו וכל ישראל נקיים19.
ולהיות לאות ולמשמרת20 באתי עה"ח יום ה' כ"ד ניסן תקנ"ה21 לפ"ק