אגרת נה

אגרת נה

[חורף תקנ"ח]

אשרינו¹ מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו כו', ה' מנת² חלקי וכוסי וגו', חבלים³ נפלו לי וגו'. להבין לשון חלקנו וגורלנו, צריך לבאר היטב לשון השגור במארז"ל⁴ אין לו חלק באלהי ישראל, כי⁵ הגם דלכאורה לא שייך לשון חלק כלל באלקות יתברך שאינו מתחלק לחלקים ח"ו.

אך הענין כמ"ש ביעקב⁶ ויקרא לו אל אלהי ישראל, פירוש כי הנה באמת הקב"ה כשמו כן הוא, כי אף דאיהו ממכ"ע עליונים ותחתונים מרום המעלות עד מתחת לארץ⁷ הלזו החומרית, כמ"ש הלא את השמים ואת הארץ אני מלא⁸, אני ממש, דהיינו מהותו ועצמותו⁹ כביכול, ולא כבודו לבד¹⁰, אעפ"כ הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים, ואינו נתפס כלל בתוכם ח"ו כתפיסת נשמת האדם בגופו עד"מ כמ"ש במ"א באריכות. ולזאת לא היו יכולים לקבל חיותם ממהותו ועצמותו לבדו כביכול, רק התפשטות החיות אשר הקב"ה מחיה עליונים ותחתונים הוא עד"מ כמו הארה מאירה משמו יתברך, שהוא ושמו אחד, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו¹¹ רק זיוו והודו על ארץ ושמים וגו'. והארה זו מתלבשת ממש בעליונים ותחתונים להחיותם, ונתפסת בתוכם על ידי ממוצעים רבים וצמצומים רבים ועצומים, בהשתלשלות המדרגות דרך עלה ועלול וכו'.

והנה הארה זו אף שלמעלה היא מאירה ומתפשטת בבחי' בלי גבול ותכלית, להחיות עולמות נעלמים לאין קץ ותכלית כמ"ש באדרא רבא¹², אעפ"כ ברדתה למטה על ידי צמצומים רבים להחיות הנבראים והיצורים והנעשים, היא נחלקת דרך כלל למספר תרי"ג¹³, כנגד תרי"ג מצות התורה, שהן הן תרי"ג מיני המשכות הארה זו מאור א"ס ב"ה, להאיר לנשמת האדם הכלולה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, אשר בעבורה הוא עיקר תכלית ירידת¹⁴ והמשכת הארה זו למטה לכל הנבראים והיצורים והנעשים, שתכלית כולן הוא האדם כנודע¹⁵. והנה מספר זה הוא בדרך כלל. אבל בדרך פרט הנה כל מצוה ומצוה מתחלקת לפרטים רבים לאין קץ ותכלית, והן הן גופי הלכות פרטיות שבכל מצוה שאין להם מספר, כמ"ש ששים¹⁶ המה מלכות הן ס'¹⁷ מסכתות כו' ועלמות אין מספר הן ההלכות כו', שהן המשכת רצון העליון כו'. וכן הוא ממש בנשמת האדם, כי הנה כל הנשמות שבעולם היו כלולות באדם הראשון¹⁸, ודרך כלל היתה נשמתו נחלקת למספר תרי"ג, רמ"ח אברים ושס"ה גידים, אך דרך פרט נחלקת לניצוצות אין מספר, שהן נשמות כל ישראל מימות האבות והשבטים עד ביאת המשיח ועד בכלל¹⁹, שיקוים אז מ"ש והיה²⁰ מספר בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר מרוב.

והנה שופריה דיעקב²¹ מעין שופריה²² דאדם הראשון, שתיקן חטא אדם הראשון, והיתה נשמתו גם כן כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם, והיה מרכבה לתורה שלמעלה שנק' בשם אדם,²³ כמ"ש ועל דמות הכסא²⁴ דמות כמראה אדם וכו', וכמ"ש וזאת לפנים בישראל²⁵ כו', אין זאת אלא תורה²⁶ כו', שהיתה כלולה ומלובשת בנשמת ישראל סבא הכלולה מכל הנשמות. וזהו ויקרא²⁷ לו אל אלקי ישראל, אל לשון המשכת ההארה מאור א"ס ב"ה מההעלם אל הגילוי, להאיר בבחי' גילוי בנשמתו, וכמ"ש אל ה' ויאר לנו²⁸, ואחריו כל ישרי לב²⁹, העוסקים בתורה ובמצות מאיר אור ה' א"ס ב"ה בבחינת גילוי בנשמתם. וזמן גילוי זה ביתר שאת ויתר עז³⁰ ההארה במוחם ולבם הוא בשעת התפלה³¹ כמ"ש במ"א.

והנה אף שגילוי זה על ידי עסק התורה והמצות הוא שוה לכל נפש מישראל בדרך כלל, כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו³², אעפ"כ בדרך פרט אין כל הנפשות או הרוחות והנשמות שוות בענין זה, לפי עת וזמן גלגולם ובואם בעוה"ז, וכמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי אמר ליה בציצית³³ כו'. וכן אין כל הדורות³⁴ שוין. כי כמו שאברי האדם כל אבר יש לו פעולה פרטית ומיוחדת, העין לראות והאזן לשמוע³⁵, כך בכל מצוה מאיר אור פרטי ומיוחד מאור א"ס ב"ה. ואף שכל נפש³⁶ מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצות, מכל מקום לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז, כפולה ומכופלת³⁷ למעלה מעלה מזהירות שאר המצות. וזהו שאמר במאי הוי זהיר טפי טפי דייקא. והנה יתרון האור הזה הפרטי לנשמות פרטיות אינו בבחינת טעם ודעת מושג, אלא למעלה מבחינת הדעת, שכך עלה במחשבה לפניו יתברך, ודוגמתו למטה הוא בחינת הגורל ממש³⁸.

אחר הדברים והאמת האלה³⁹, הנה מודעת זאת⁴⁰ בארץ הלזו במדינותינו מדינת רוסיא לבנה וליטא וסמוכות שלה וכל הנלוים אלינו, כי חבלים נפלו לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו⁴¹, היא נחלת אבותינו ארץ הקדושה תובב"א, אשר מצוה רבה חיזוק ישיבתה על התורה ועל העבודה⁴² על המחיה ועל הכלכלה⁴³, נפלה לגורלינו וחלקנו⁴⁴ באור ה'⁴⁵ אלקי ישראל ביתר שאת וביתר עז⁴⁶, לטרוח בה בנפשינו ומאודינו בזהירות וזריזות יתירה, זה עידן⁴⁷ עדנין וימים כבירים⁴⁸, וברוך ה' גומר בעדינו⁴⁹, ועד כה עזרנו⁵⁰.

והנה הרבה טרחנו לזרז לזרוזין⁵¹ ביתר שאת לגמור כל גביות ואסיפות כסף הקדשים עד תומם קודם פסח⁵² בכדי שיוכל לעלות ולהגיע לאה"ק בעת האסיף שהפירות והתבואה בזול, ואין כל הכסף הגבוי ונאסף אחר הפסח כדאי בנזק והפסד מרובה ביוקר ההוה שם בחורף כמעט לידון בתשלומי כפל.

אך עד עתה לא עלתה בידינו, בסיבות עיכוב ואיחור אסיפות הכסף הכולל דמדינת וואלין, הנשלח גם כן ע"י השד"ר שלנו, כמצוה עליכם מפי אדמו"ר הרב הקדוש המנוח⁵³ זצללה"ה. אך עתה הפעם על ידי סיבות שונות⁵⁴ עלה במוסכם באה"ק שהשד"ר שלנו ימשוך ידו ממעות הכולל שבוואלין, שלא להיות להם שליח להולכה, רק ישלחו על ידי אחד מאנשי פלניא שבאה"ק, והשד"ר שלנו לא ימתין עליו כלל וכלל.

ולזאת הנני יוסף שנית ידי⁵⁵, לחזק ידים רפות⁵⁶ כל המתנדבים בעם⁵⁷ ולאמץ ברכים כושלות⁵⁸, הם הגובים ומאספים שבכל עיר ועיר ומנין, שיהיו זריזים וזהירים כולם זירוז אחר זירוז, לגמור בכי טוב⁵⁹ כל עסק גביות ואסיפות כסף הקדשים וסילוקו כסידורו⁶⁰ קודם הפסח דווקא בבל ישונה ח"ו, בכדי לגמור כתיבת הפנקסאות עד חג השבועות הבע"ל, ויוכל השד"ר להרים פעמיו למסעות⁶¹ והילוכו בקודש מיד אחר חג השבועות הבע"ל בעזה"י.

ומגודל בטחוני קצרתי ואומר שלום למעשה הצדקה⁶² כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org