באתי לעוררם3 משינת תרדמת האולת אשר נואלנו4 ושכחנו בית חיינו, היא ציון דורש אין לה5, מכלל דבעיא דרישה6, ודורש דמים אותם זכר7, ובעוונותינו הרבים אין מחזיק בידה מכל בנים גדלה8, ע"כ ציון במר תבכה9 על בניה10 העטופים ברעב בראש כל חוצותיה11.
גלל כן אהובינו ידידינו12, נא ונא זכרו זאת והתאוששו והשיבו אל לב13, כי טוב להיות מתמכי אורייתא, להחזיק תורת ה' ולומדיה המה הרבנים הקדושים אשר באה"ק, מהיות אורייתא יחידאי לגרמי' ודורש טוב לעצמו14, וד"ל.
ובפרט בדבר שהבטיחונו רז"ל15 שאין שום דבר רע מתגלגל ממעשה הצדקה. ואם בעניני16 הגוף אמרו לוו עלי17 כו', וכש"כ למצוה רבה כזו18, להחיות נפשות נקיים19 וקדושים כאלה, אשר לא הניחו כמותם בחו"ל20.
ע"כ באתי כמזכיר ומזהיר שיסלק כל איש נדבתו לפני כל רגל ורגל, כדי שיראה לפני ה'21 בנפש טהורה, כאשר כתבתי22 באגרת הראשון23. ובזכות זה נזכה לראות24 פני ה', אכי"ר25.