בגזירת1 עירין פתגמא ומאמר קדישין2 חכמי המשנה3 ע"ה, ששנו במשנתם4 עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, כי זה כל האדם5, ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו6, אשר אין עליה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים7 והשמים ושמי השמים לא יכלכלו8 אימתה9, תשכון ותתגדל10 בתוך בני ישראל כמ"ש כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל11, על ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא, כמ"ש רז"ל אתיא תוך תוך12 כו', ועל זה נאמר בקרבך קדוש13, ואין דבר14 שבקדושה בפחות מעשרה.
ומשום הכי נמי אצטריך להו לרז"ל15 למילף מקרא מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו', ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת16 שכר17 בלבד, ליחיד לפי ערכו, לפי18 ערך המרובים, אבל לענין השראת קדושת הקב"ה אין לו ערך אליהם כלל. וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע19, כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו20 באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש, ולכן נקראת התורה אור שנאמר21 עוטה אור כשלמה22, והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה, לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה, ועל כן יתפעל לב מבקשי ה'23 בשעת התפלה וכיוצא בה, כי בו ישמח לבם24 ויגיל אף גילת ורנן25 ותתענג נפשם בנועם26 ה'27 ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו28, וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה29 בה. אבל ההשראה30 היא31 הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה32, כמו שאמרו חז"ל אכל בי עשרה33 שכינתא שריא, כלומר עליהם מלמעלה כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו34 ומעשה ידינו כוננה עלינו, כלומר כי נועם ה' אשר הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב"ה כולא חד35 יתכונן וישרה עלינו מלמעלה, להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו.
ועל כן אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות והעריבות מנועם ה' וזיו השכינה בלי גבול ותכלית אשר מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא. ועל זה ארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא36, כי אי אפשר לעולם להשיגו כי אם בהתפשטות הנפש מהגוף, ואף גם זאת על דרך החסד כמ"ש ולך ה' חסד37 כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וכמו שארז"ל38 שהקב"ה נותן כח בצדיקים כו', משא"כ במלאכים, כמו ששמעתי מרבותי39 כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד40 בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו, עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי.
ועל כן רע בעיני המעשה אשר נעשה תחת השמש41 בכלל, ובפרט בין אחיי ורעיי42 הנגשים אל ה'43 הגשה זו תפלה44, ואחר התפלה, או לפניה, נעשה מושב לצים45 רחמנא ליצלן46, כמו שארז"ל שנים שיושבין47 ואין ביניהם דברי תורה כו', ואם נעשה מושב לצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן. ואם אמרו רז"ל על העובר עבירה בסתר48 שדוחק רגלי השכינה ח"ו49, העובר עבירה ברבים50 דוחק כל שיעור קומה של יוצר בראשית51 כביכול, כמ"ש רז"ל אין אני והוא52 וכו', אלא שמלך אסור ברהטים53 כו', אבל ווי למאן דדחקין לשכינתא כד יוקים לה קודשא ב"ה ויימא לה התנערי מעפר קומי54 וגו', ועל תלת מילין55 מתעכבי ישראל בגלותא על דדחקין לשכינתא ועל דעבדין קלנא בשכינתא וכו' כמ"ש בזה"ק.
על כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו56 הרעה הגדולה הזאת57, ותנו כבוד לה' אלהיכם בטרם יחשך58, דהיינו בין מנחה למעריב59 כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה, שהיא אגדה שבספר עין יעקב, שרוב סודות התורה גנוזין בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכהאריז"ל60, והנגלות שבה הן דרכי61 ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא, וכידוע לכל חכמי לב, וגם ללמוד מעט בשו"ע או"ח62 הלכות הצריכות לכל אדם, וע"ז ארז"ל כל השונה הלכות63 בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י64 ז"ל שם, ובשבת קדש בעלות המנחה65 יעסקו בהל' שבת, כי הלכתא רבתא לשבתא66, ובקל יכול האדם ליכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה, ושגגת תלמוד עולה זדון67 ח"ו, ואין צריך לומר באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו68 למעלה69, ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא, וחמורים70 דברי סופרים יותר מדברי תורה, כמ"ש רז"ל שכל העובר71 על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפלת ערבית וכה"ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה.
וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור72 אפילו ללמוד ענין אחר73, כי אם בדבר שהציבור עסוקין בו, ואין צריך לומר שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו, ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו74 כו'75, כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה76, כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור77 כו', ושומע לי ישכון בטח78, ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח79 אמן כן יהי רצון.
דברי המדבר בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת80 ואו"נ מלב ונפש חפיצה81