המכתב1 שגיון לדוד2 קבלתי, ותרגז בטני3, הנמצא כזה איש4 תהפוכות5 להפוך הדברים מן הקצה אל הקצה6. אדרבה, אני הוכחתי את ר"ב7 על פניו, למה הוא כפוי טובה, הלא השני פעמים שהייתי בפ"ב8 הי' בשביל זקנו9 הבעש"ט10 זלה"ה, והייתי יכול לומר הרי נכדו בחיים חיותו, יבוא ויתרץ כל הקושיות שהקשו עליו, ולא אמרתי מי אני שיתקדש תורת הבעש"ט על ידי.
ואחר כך שאל אותי, למה אתם צריכים לכל זה, הלא יכול להמתיק הדינין בהעברת היד על המצח ועל הפנים. ואמרתי לו הלא יעקב אבינו בודאי הי' יודע להמתיק הדינים, ועכ"ז אמר אכפרה פניו במנחה11. והאמת הוא שצריך המתקת הדינין וגם מנחה שלוחה לעשו.
ואחר כך שאל אותי, וכי זהו לפי כבודכם לסבב בעיירות רחוקות כאלו. והשבתי לו וכי גדול אני מר' פנחס בן יאיר שסיבב כל ימיו על פדיון שבויים12.
ואחר כך שאלתי אותו, האמת הוא שאומרים לי משמו, שאמר על ספר בינונים שלי13 שהוא ספר השכל14.
והודה לדברי.
ושאלתי אותו אם כן למה חרה אפכם עלי.
והשיב לי למה באתם למדינתינו.
והשבתי לו שתי תשובות בדבר. חדא, לה' הארץ ומלואה15 כתיב. השנית, שלא יכולתי לסבול הצער והיסורים מאנשי הכפרים אשר גלו ממקומם16 לעיירות ומושלכים בחוצות נפוחי כפן17 ומתים ברעב.
והשיב לי מה איכפת לכם שהם מתים18.
ואמרתי לו ניכרין הדברים שקבלתם לשון הרע19 עלי מהנהו בני מערבא20. כי עד שנת תקס"ב היינו אוהבים נאמנים21, והנהו בני מערבא דיברו עלי לשון הרע, וקבל דבריהם, כמו שקבל שאול על דוד22. לכן אני אומר כמו שאמר דוד אל שאול ישפוט ה' ביני ובינך23, ועוד דיבר דיבורים אשר אין להעלותן על הכתב.
ואמרתי מתחלה24 שלא לגלות המכתב לאנ"ש25, בכדי שלא יהיה חלול ה' בפני המתנגדים כו', ואחר כך נחמתי, ואדרבה צויתי להעתיק המכתב הנ"ל ולשלוח לכל ארצות אנ"ש, בכדי שידעו הכל השקר שלהם. כי בהמכתב הנ"ל היה כתוב שביקשתי מר"ב26 הסכמתו על נסיעתי לפ"ב, והוא אמר לי שכל מי שנוסע לפ"ב27 צריך ללבוש בגדי רוסיא28 ולגדל בלורית, וקבלתי עלי לעשות כן בשביל טובת ישראל. וזהו השקר29 ידוע ומפורסם לכל במדינתינו, כי רבים הנוסעים ממדינתנו לפ"ב ואינם צריכים לכל זה. גם מה צריך לי הסכמתו, הלא יש תחת ידי כתב חירות30 מהקיר"ה על כל הנהגותי.
ואסיים ואומר שלום מאדה"ש, כי סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום31 כו'