פותחין1 בברכה2 לברך ולהודות לה' כי טוב3, שמועה טובה4 שמעה ותחי נפשי5, אין טוב אלא תורה6, תורת ה' תמימה7, זו השלמת כל הש"ס כולו8 ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד9, כה יתן10 וכה יוסיף11 ה' לאמץ לבם בגבורים12 מדי שנה בשנה13 בגבורה של תורה14.
ולהודיע לבני אדם גבורתה15 של תורה16 שבעל פה וכחה עוז, פירש שלמה המלך ע"ה17 חגרה18 בעוז מתניה כו'. מתנים19 הם בחי' דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם, והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו20. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחי' רוחניות הנפש האלהית, האמונה האמיתית בה' אחד א"ס ב"ה דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין21, ולית אתר פנוי מיניה22 למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, וכן לד' סטרין בבחי' אין סוף ממש, וכן בבחי' שנה ונפש23 כנודע, הנה אמונה זו נקראת בשם בחי' מתנים, דבר המעמיד ומקיים את הראש, הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת א"ס ב"ה בבחי' עולם שנה נפש, וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו24, להיות עם קרובו25 ולדבקה בו26 ממש. כנודע ממאמר יפה שעה אחת27 בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא, שהוא רק זיו והארה מבחי' הנק' שכינה השוכן28 כו', ונברא ביו"ד29 א' משמו ית' כו', אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש, למהותו ועצמותו כביכול, בחי' אין סוף ממש, וכמ"ש הודו על ארץ ושמים30 וירם קרן לעמו כו', אשר קדשנו במצותיו כו'31. וכמים32 הפנים33 כו', להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים34, להיות בחי' צעק לבם אל ה'35, או בחי' רשפי אש ושלהבת36 עזה, בבחי' רצוא, ואחר כך בבחי' שוב37, להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחי' שמאל דוחה38, כמ"ש במתן תורה39 וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו'. והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש.
אך מי הוא הנותן כח ועוז לבחי' מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות, הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה, שהיא בחי' גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת40, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחי' חכמה, והוא הנקרא בשם רצון העליון ב"ה, וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו41, כעטרה שהיא על המוחין שבראש, וכנודע ממ"ש ע"פ אשת חיל42 עטרת בעלה43. וכל השונה44 הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה, אין עוז אלא תורה45, שהיא נותנת כח ועוז לבחי' מתנים החגורים ומלובשים בה, לחזק ולאמץ זרועותיה, הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים, כל חד לפום שיעורא דיליה46 (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו', אמר טעמה47 כי טוב סחרה כו', ומבואר במ"א48).
אך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפלת השחר, שהיא שעת רחמים49 ועת רצון העליון50 למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה'51 יבינו וישכילו יחדיו52, ולהיות לזכרון בין עיניהם53 כל מה שכתבתי אליהם אשתקד54 בכלל, ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא, יום יום ידרשון55 ה' בכל לבם ובכל נפשם, ונפשם תשתפך56 כמים נוכח פני ה'57, וכמארז"ל בספרי58 עד מיצוי הנפש כו'.
ועתה הפעם59 הנני יוסיף שנית ידי60, בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם61 שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך, רק אותם שיש להם פנאי, או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם, שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה62 לפחות כל ימות החול, מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב, והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים, שיוכלו להאריך כמוהו, בבל ישונה, נא ונא.
אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי63 ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה', ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז64 כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים65, וכמו שכתוב בתורת משה66 ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך, דייקא כולו לה'67, ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב, על פי הגורל או בריצוי הרוב, כמ"ש אשתקד.
וכגון דא צריך לאודועי, שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר, לידע ולהודיע68 כל מי שאפשר לו, וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל, יהי' נידון בריחוק מקום69, להיות נדחה בשתי ידים70 בבואו לפה לשמוע דא"ח71. ומכלל לאו אתה שומע הן72, ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב73, ואין טוב אלא תורה74 וכו'.