אגרת מג

אגרת מג

[סיון תקנ"ה]

שלום¹ שלום לרחוק ולקרוב², כל אוהביי ורעיי אשר כנפשי³, אחינו אנ"ש הקרובים והרחוקים⁴ איש על מקומו יבא לשלום⁵ וחיים עד העולם⁶

אחד"ש,

דברי אמת יהגה חכי⁷, ואין בפי רמי' ח"ו, וה' אמת בוחן כליות ולב⁸, והעולה על רוחי⁹ נוכח פני ה'¹⁰, להחיש מפלט לי¹¹ מארץ הלזו ולמהר החיש¹² פעמי למסעות¹³ אל המנוחה כי טוב והארץ כי נעמה¹⁴, מהיות שכמי אט לסבול¹⁵ משא כל העם הזה עלי¹⁶ יקיפו יחד¹⁷ נצבים עלי מבקר עד ערב¹⁸, לא יתנוני השב רוחי¹⁹ הנדכאה בדעת ויראת ה'²⁰, וחייך קודמין²¹, וקשוט עצמך²² כו', ונתקיים בי ממש מ"ש נבול תבול גם אתה גם כל העם הזה²³ כו'.

אך אחרי שובי נחמתי²⁴. לזאת אשיב אל לבי²⁵, אולי יש תקוה²⁶ להיות עוד חזון למועד²⁷, והוא בחיזוק תקנות הראשונות ביתר שאת ויתר עז²⁸ ותוקף לבלי ישונה כמקדם, ולהוסיף עוד איזהו תקונין חדשים המוכרחים גם כן, במאמר אחד²⁹, ולצאת חוץ לגדרי וערך נפשי עלי³⁰, שלא לפרש עוד נמוקי וטעמי אשר עמי³¹ על כל התקונים, ולבקש קיומן במענה רך³² בבקשות ותחנונים מאנ"ש, אשר זאת היתה הסיבה שלא שמעו אלי, להיות כונתם לשם שמים לפי דעתם, אך עתה הפעם³³ באתי בגזרה חמורה שוה לכל נפש³⁴ מאנ"ש הנוסעים למחננו, באם שיעבור על אחת מכל התקנות האלו בשאט נפש³⁵, ונלכדה נפשו במצודת החרם יב"ן³⁶.

הגם כי לא נעלם ממני ח"ו אשר אינני כדאי לגזור כן על כללות אנ"ש ח"ו, אך בראותי כל העדה כולם קדושים³⁷, ומקיימים בנפשותם עשה לך רב³⁸ כו', ואשרי הדור³⁹ כו', לזאת מובטחני במדת טובם וענותנותם, שיקבלו באהבה וברצון כל דברי אלה⁴⁰, הנאמרים באמת⁴¹ וצדק⁴² כל אמרי פי⁴³, אחר העיון והשקידה לטובה, להשכיל להטיב ולהפיק רצון וחפץ עם ה' הוא עבודתו ית'⁴⁴, כי הוא לדבקה כל חפצם וכל מגמתם של כל אנ"ש הנוסעים למחננו בהוצאות מרובות והפקרות רבות, ואי לזאת עת לעשות לה'⁴⁵, כאשר יפרש שיחי מקצת מן המקצת שד"ר מוכ"ז⁴⁶ נ"י, אליו תשמעון⁴⁷ וישמע אליכם אלקים⁴⁸. ומגודל בטחוני קצרתי.

ואומר שלום מאדון השלום כנפשם ונפש אוהב נפשם הדורש שלומם⁴⁹ וטובתם מלב ונפש.

שנת תקנ"ה

אלו הן חידושי תקנות הישנות, והתחדשות הנוספות

בעזה"י,

א. סדר הנסיעה למחננו לאנ"ש הישנים על שבתות שלפני ר"ח, לא יסעו כי אם פעם אחת בשנה דוקא, בלי שום הוראת היתר בעולם, ואף אם ישכור לו מזונות או יבוא עמו מזונות מוכנים.

ב. והשנה היא שנה תמימה דוקא, בלי שום קדימה אפילו חדש אחד, והתחלתה משבת שלפני ר"ח סיון העבר. מלבד מד' פרקים שהרשות נתונה לכל ליסע, ואלו הן, שמח"ת, שבת חנוכה, פורים, שבת שובה, ובתנאי כפול שהבאים על שבת שובה ואין ידם משגת לפרוע בעד מזונותיהם, לא יבאו על ר"ה אפי' חל ביום ה' ויום וא"ו, כי אם על שבת לבד דוקא, כשחל ר"ה באמצע שבוע, ובמוצאי שבת מיד ילכו לדרכם לשלום.

ג. ומי שההכרח לו ליסע שנית, יכתוב הענין, ואולי יותן לו רשות, אך בלי רשות אזהרה כפולה, והעובר ילכד כו' כנ"ל באגרת.

ד. ובכל שבתות שלפני ר"ח הרשות נתונה פעם בשנה, חוץ מלפני ר"ח ניסן ואייר, ולפני ר"ח מרחשון, ולפני ר"ח כסלו, רק מלפני ר"ח טבת ואילך שבת חנוכה ברוב השנים, ולפני ר"ח שבט, ולפני ר"ח אדר ואדר, ולפני ר"ח סיון, ולפני ר"ח תמוז, ולפני ר"ח מנחם אב, ולפני ר"ח אלול, ועל שבת שאחר חצי אלול, אבל על חג השבועות ושבת נחמו ושבת שלפני ר"ה לא יסעו בשום אופן בעולם.

ה. וכל הנוסעים למחננו בין ישנים בין חדשים⁵⁰, לא יכנסו לעולם בתחלה לשום בית או חצר מבע"ב שבמחננו, כי אם לשני בתים וחצרות שיפרש מוכ"ז, והעובר כנ"ל, בין הנוסעים בעגלות בין ההולכים ברגל, ומחצרות הנ"ל יוליכם הממונה שלנו איש על מקומו, דהיינו את האנשים שידם משגת לפרוע יוליכם הממונה שלנו לאכסניא הראוי' להם, בכמה וכמה בתים במחננו המקבלים שכר, והאנשים שאין ידם משגת, והם הולכי רגל דוקא, יחלקם הממונה לבע"ב הגבוהים⁵¹ שבמחננו, איש לפי ערכו אשר נערך עליו להכניס אורחים בשבתות בחנם, ובחול יותן להם מזונות בג"ק⁵², כאשר יפרש מוכ"ז, כל משך זמן אשר יהי' לו ההכרח להתעכב במחננו, כגון אנ"ש החדשים עד אשר יוכלו להיות ביחידות.

ו. ואפי' מי שיזמין אותו איזה בע"ב אשר במחננו לסעוד אצלו בשבת או בחול, חד"א וגז"ח⁵³ כנ"ל על האורח, כי אם אב או אח או גיסו או מחותנו ממש, הם לבדם מותרים אפי' להתאכסן, ולא לבניהם ולא לחתניהם שעמהם.

ז. כל הנוסעים למחננו מאנ"ש הישנים על שבתות לפני ר"ח הנ"ל, לא יסעו בלתי מכתב העדאה מהגבאים שבעירו שכבר עברה שנה תמימה שנסע למחננו, ומי שיבא בלא מכתב העדאה הנ"ל, בודאי לא יותן לו שום אכסניא אפילו בשכר, וכל שכן מזונות אפילו בשכר, ואצ"ל בחנם לאביונים, ועל הגבאים להשגיח על זה תמיד, וגם על כלל התקנות, לפרסמן ולהזכירן תמיד לכל ההמון, וגם לאנ"ש החדשים. והדרים בישובים יקחו מכתב הנ"ל מהגבאי שבעיר הסמוכה, ושייך לו לנתינת מעות אה"ק, והגבאי יעשה לו פנקס מיוחד לרשום בו שמות הנוסעים למחננו על שבתות הנ"ל, באיזה חדש נסע, בכדי שלא יבא לידי טעות.

ח. כל הנוסעים על ד' פרקים הנ"ל, יסעו לבתיהם תיכף ומיד במוצאי שבת או במוצאי יום טוב, ואפילו הנצרך לדבר גדול מאד במילי דשמיא, ומכל שכן מילי דעלמא, ואפילו הוא דבר נחוץ מאד מאד, וידמה בנפשו כאלו כבר נסעתי כו', ואין מעצור לה' להושיע⁵⁴, והרבה שלוחים למקום⁵⁵ בלעדי.

ט. וגם הנוסעים על שבתות שלפני ר"ח הנ"ל, אם נצרך לו לשאול בדברי תורה, ירשום שאלתו ואשיב לו בכתב, או בעל פה על ידי בני⁵⁶ וחתני⁵⁷, או ישכור לו מזונות על חדש שלם, וכולי האי ואולי⁵⁸ יהי' לי פנאי לדבר עמו ביחידות כרצונו, להיות כי נודע לכל אשר רבו מאד אנ"ש החדשים לבקרים⁵⁹ מדי יום, דלא סגי בלאו הכי⁶⁰ מלדבר עמהם ביחידות, לבד ענינים הכללים.

י. ואם נצרך לדבר גדול במילי דעלמא, אם הוא דבר שאין בידי להושיע לו בפועל ממש בגשמיות, כגון לכתוב לו מליצה בעבורו וכה"ג, רק להציע צערו בפני לעורר עליו רחמים⁶¹...

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org