בשורת1 התחלת השלום לק"ק ויטעפסק למנין פראשמושקעש2, תקס"ד לפ"ק
ידיעה בתחילה3 כי מקרוב הגיעני מכתב ממחותני4 הרב הגאון אב"ד דק"ק בארדיטשוב, איך שהידוע5 ממעזעבוז נתחרט6, ושלח שלוחין נכבדים, ה"ה הרבני מו' זאב מטבריא והנגיד מו' אהרן מיאמפולי'7 גבאי הכולל דוואלין ואוקריינא8, למחותני הגאון הנ"ל לבקש שלום. וגם הצבי המר9 הידוע נסע עמהם יחד, ומתחרט מאד10 ומקבל על עצמו לתקן את אשר ע[י]ות, רק שבעברם יחד דרך ק"ק פיקוב לא הניח הרב דק"ק פיקוב11 שיסע הצבי עמהם לאביו נ"י12, פן יקבל בזיון שם13. והם פעלו אצל הגאון הנ"ל, שישלח את בנו הרב דפיקוב למעזעבוז14 לגמור השלום. ועדיין אין לי ידיעה אם נסע למעזעבוז קודם הפסח אם אחר כך, כי המה היו אצלו בבארדיטשוב סמוך לפסח. ועכ"פ הבטיח לי15 במכתבו, כי בבוא בנו נ"י ממעזעבוז, אזי יודיעני כל הנעשה שם, ואם יוגמר שם לתקן וכו', בודאי יוכתב משם לצד שכנגדם שבמחניכם16, ואני אכתב אליכם. וגם מחותני הגאון הנ"ל יסע בקרוב [...] אודות הכלל, ויסע סמוך למעזעבוז, ואפשר יוגמר אז לתקן וכו'.
אך עד כה ועד כה17 עליכם לקיים עצת ה' בפי עבדיו דום לה'18 וגו', כי שומעים חרפתם19 וכו'. ואף שפערו פיהם עלי ועל הנלוים20, הנה אם הייתי זוכה להיות מעבדי ה' באמת הרי כבר אמרו דיו לעבד21 וכו', ומכל שכן וקל וחומר ביודעי את עצמי ומכיר מקומי. ואדרבה בזאת תתנחם נפשם, כאשר גם אני נתתי שמחה בלבי22, מעת אשר שמעתי שהם מגזמים בשקרים גדולים יותר מכדי הדעת טועה23, בהוציאם עלינו שם רע כת הש"צ ימ"ש וכה"ג, אשר כל השומע יצחק24 להם, וכל בית ישראל מקטן ועד גדול25 מכירים כי שקר בימינם26, רק שאמרו שפתינו אתנו27 וכו' יכרת ה'28 וגו'. ובזאת נראה בעליל29 כי אמת אתנו, וחפץ בנו ה'30 לצדקנו ולקיים בנו מה שכתוב שפת אמת תכון לעד31 ועד ארגיעה לשון שקר, אשר אין לו רגלים32, ויפול במהרה אי"ה.
והענין כידוע לנו, שבכללות אנ"ש השומעים מילי דחסידות בעירנו, יש מהם הרבה אשר אינם מקיימים מה ששמעו כראוי ונכון כדבעי, כמו שאפשר להם לפי מוחם ולבם הטהור, והוא רק מחמת עצלותם לטרוח ולהטריח מוחם בעיון תפילה33 מעומקא דליבא ערב ובקר מידי יום ביום, רק בדילוג יום או יומים34 וכו', ומודעת זאת35 שעל זה נאמר להגיד לעמי פשעם36 ששגגות נעשה לו כזדונות37 מאחר ששמעו והתבוננו בגדולת ה' א"ס ב"ה ממכ"ע וסכ"ע וכו' כמ"ש בלק"א באריכות38.
והנה מזה נתעוררו עלינו מקטרגים רבים למעלה, וכאשר נתנה רשות לקטרג יש פתחון פה לבעל דין39 לחלוק לקטרג, לבטלם מעבודתם שבלב לגמרי, כמאמר רז"ל אם בטלת מן התורה40 יש לך בטלים הרבה כו', אם תעזבני יום41 וכו'. והטעם על פי מה שכתוב שפת אמת תכון לעד42, מכלל הן אתה שומע לאו43 כשלא תכון לעד רק בדילוג ולעתים וכו'. אך מה עושה הקב"ה החפץ בהצדקם44 ורוצה בקיומם, הוא מעמיד עליהם מסטינים למטה, המקטרגים עליהם בשקרים גדולים, עד שלגבי השקרים ההם נקרא שפת אמת ותיכון לעד. ולזאת יש להם לקבל באהבה ובשמחה רבה, כי נכון יהי' לבם בטוח בה'45 כי לא יעזוב את חסידיו46 וכו'.
ואי לזאת שישו ושמחו47 בה' בכל לב ונפש48, ולעשות יום משתה ושמחה49 בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהלולא דרשב"י50, אשר אנו שותין טפה תמצית דתמצית וכו', ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים, כגון תהילה לדוד51 וכה"ג, אך לא בהוללות ובשכרות חס וחלילה.
ונכון יהי' לבם בטוח בה'52 אלהים האמת53, כי עד ארגיעה לשון שקר54 שכנגדם, אשר יהמו ככלב ויסובבו עיר55 במחניכם, בעת שהשעה משחקת להם56, וברוך אשר נתן ארך אפים57 וכו', ולא לענות להם מאומה ולא לשית לב כלל, וכמש"כ אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה58, וכמו מי אשר יהגה נגד כלבים אשר יהמו59. וכימי צאתינו מארץ מצרים יראנו נפלאות60, ולבני ישראל לא יחרץ כלב לשונו61, משא"כ בימי הגלות עולם כמנהגו נוהג62. וכידוע בחינת הכלב למעלה בסטרא אחרא הוא בחינת חוצפה63 דכלפי שמיא, ונתלבשה למטה גם כן בבחינת חוצפא בעקבות משיחא, וכמו שאמרו רז"ל שהוא מלכותא בלא תגא64, דהיינו בלא שום טעם ודעת ולא ריח תורה ויראת שמים, ואעפ"כ הוא רב החובל65 ומחבל לגמרי באמרי שקר ... וכאשר כבר שלח אליו הרב הידוע מטברי'66 בשעת חזק עליו החולי הנ"ל, שיפשפש במעשיו ויהרהר בתשובה על הוצאות דיבה כו', ושב ורפה לו, כמו שסיפר לי הצבי המר באריכות בחורף תקס"ב.
ונלאתי נשוא67 במכתב כל אריכות דבריו ודברי רעהו68 הידוע בשם הרב הנ"ל, אשר מוכח מתוכם ותוך תוכם, שכל מה שכתב במכתב מודעא רבה לכללות אנ"ש דמדינתינו בחורף תק"ס ע"י מו' דניאל69, ואשר כבר שלחתי ההעתקה אליכם, הוא אמת לאמיתו70 ולא לפנים71, בשביל דבר שבממון, הס מלהזכיר72 לאדם גדול כמותו, שלא יהיה רועה אמונה73 בה' זן ומפרנס74, ובפרט בארץ אשר ה' דורש75 וכו', וכהנה דברים רבים בשמו. וגם במכתב אלי76 חיבה יתירה נודעת ברוב עוז ותעצומות77 עד מיצוי הנפש ממש, ובהסכמה רבה ועצומה על כל מילי דחסידות הנשמעים בעירנו, והתנצלות רבה על העבר, וגם להבנים הידועים כתב78 ביחוד בחיבה יתירה באהבה עזה והסכמה הנ"ל, גם ע"י מו' חיים לה"ק79, ואם הכל היו שלא באמת כדבריהם עתה, הנה הם משפילים ומפילים כבוד תורתו מטה מטה, וישליכו אמת ארצה80. וכל תחבולות רבות כאלו, במעשים רבות ומכתבים רבים שנים רבות מאד, לא נראו ולא נשמעו מיום הוסדה81 הארץ, ובפרט לגנוב דעת מבריות82 המתנדבים נדבות רבות, מחמת האהבה לבד, אשר משכתים במכתביי מדי שנה בשנה83, כי הם אינם מכירין אותו ואת נוהו84, ולא התנדבו כזאת רק מחמת מכתביי לבד. ולא יאומן כי יסופר כזאת גניבת דעת וממון, סך עצום מאד שנים רבות, אפילו על הדיוט שבישראל המוחזק בכשרות, וכל שכן וקל וחומר אלף אלפים פעמים וכו'. ומה לי עוד לדבר ולזעוק85 כנ"ל, וזה לכם האות86, כי אילו היו כדבריהם היו מראים ודאי מכתביו דהאידנא, או העתק קצת אליהם. ואם גם זאת איזה תחבולה ומרמה, אין קץ לדברי רוח87 וכו'.
ואשים קנצי למילין88 לא אועיל בם89, בלתי לה' לבדו90, ועינינו מיחלות91, העושה שלום במרומיו ישים שלום בשעריכם, וידבר שלום אל עמו ואל חסידיו92 בעגלא וכו'.