שם ס"ז
יש אומרים שכיון שהדליק נר שבת חל עליו השבת ונאסר בעשיית מלאכה, אלא אם כן התנה שאינו מקבל עליו שבת בהדלקה זו. ועל פי זה נוהגות הנשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה הנרות, ואינן מכבות אותה, שכבר חל עליהן שבת בגמר הדלקה זו. אבל יכולות להדליק נרות הרבה, שכולן מצות הדלקה אחת הן, ואין קבלת השבת חלה עד אחר גמר ההדלקה.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: בגמר הדלקה – עיין גליון הגרע"א על מ"א ס"ק י"ב ובחידושי הר"ן כ"ג ע"ב ד"ה נר ביתו. ומסידור דברי רבנו שהביא שמועיל תנאי קודם לכ"ז משמע דגם זה תלוי דמועיל תנאי, ומש"ה הוי בגמר הדלקה, עכ"ל.
ואינו נראה, דא"כ למה כ' רבנו הטעם שכולן מצוה הדלקה אחת הן, והרי לדבריו הכל תלוי בתנאי ותו לא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור