סי' ש"ט ס"ו
וכן אם הניח אבן על פי חבית של יין לכיסוי ושכח להסירה משם קודם השבת, או שהניח מעות על הכר ושכח ליטלם מעליה קודם השבת, והוא צריך ליטול יין מן החבית או לשכב על הכר, כיון שהחבית והכר לא נעשו בסיס לדבר האסור הרי הוא מטה החבית על צדה והאבן נופלת ומנער את הכר והמעות נופלים.
משמע דדוקא משום ששכח להסיר האבן מן החבית קודם השבת הוא דלא הוי בסיס, אבל אילו היה בדעתו שתהיה האבן על החבית בשבת נעשית החבית בסיס לדבר האסור, אף שהאבן משמשת לכיסוי החבית ואין החבית משמשת להאבן. והוא כדעת הרמב"ן במלחמות פ' כל הכלים (מ"ח ע"ב ברי"ף), ודלא כדעת בעל המאור שם שדוקא אם הניחו על דעת בסיס נעשה בסיס לדבר האסור, אבל אם הניחו על דעת כיסוי לא נעשה בסיס (והובאו במג"א כאן סק"ו).
ולכאורה צ"ע, שהרי לעיל (סי' רנ"ט ס"ג) כתב רבנו לענין קדרה שכיסה או הטמינה בדבר המוקצה וז"ל: שהקדרה לא נעשית בסיס להכיסוי ולההטמנה, לפי שהכיסוי וההטמנה הם משמשים להקדרה לחממה ואין הקדרה משמשת להן, עכ"ל (ועיי"ש בקו"א). ומקור סברא זו הוא בר"ן פ' במה טומנין (כ"ג ע"ב ברי"ף) בשם בעל המאור, ולכאורה היא היא סברת בעל המאור דלעיל שאינו נעשה בסיס אלא אם הבסיס משמש למה שמונח עליו ולא להיפך, ואזיל לשיטתיה, וא"כ איך פסק שם רבנו (וכן השו"ע שם ס"א והמג"א סק"ו) כוותיה, והרי כאן פסק כדעת הרמב"ן שאף אם אין הבסיס משמש למה שעליו נעשה בסיס לדבר האסור1. וכן לקמן סי' שי"א סי"ד כתב רבנו (ומקורו במג"א שם סקכ"ג) שצנון הטמון בארץ לא נעשה בסיס להעפר שעליו כיון שאין הצנון משמש להעפר אלא העפר משמש להצנון, ולכאורה היא סברת בעל המאור, וסותר למה שפסק כאן כהרמב"ן (ואח"כ ראיתי שהקשה כן במסגרת השולחן לקיצוש"ע סי' פ"ט סק"ד, והניח בצ"ע).
ובאמת קושיא זו היא גם על הר"ן גופיה, שבפ' במה טומנין הביא דברי בעל המאור כנ"ל, ואילו בפ' נוטל (נ"ט ע"א ברי"ף) סתם כהרמב"ן שאף במניח סתם הוי בסיס עיי"ש. ובאמת בחידושי רעק"א לפ' כל הכלים שם (קכ"ה ע"ב) הקשה דברי הר"ן אהדדי והניח בצ"ע.
ונראה ליישב בפשטות ע"פ דקדוק לשון המג"א בסי' רנ"ט שם "שהצמר משמש להקדרה לחממו" (וכן העתיק רבנו שם "שהכיסוי וההטמנה הם משמשים להקדרה לחממה"), ולא סגי במה שמשמש לכסות הקדרה, להורות שדין זה (שאין דבר נעשה בסיס להמשמש לו) הוא דוקא בכה"ג שמשמש לגוף הבסיס, כמו בנדו"ד שהכיסוי מחזיק חום הקדרה עצמה, ולכן הוא בטל לגבי הקדרה ואין הקדרה נעשית בסיס לו (ובזה אף הרמב"ן מודה). אבל דבר שאינו משמש לגוף הבסיס ממש אלא שמסייע ומשלים פעולתו של הבסיס בנוגע לדבר אחר, כמו באבן על פי חבית שמשלמת פעולת החבית לשמור על היין שבתוכה (שהחבית משמרתו מן הצדדין והאבן מלמעלה), אבל אינה משמשת להחבית עצמה, אין די בזה כדי לבטלו לגבי הבסיס, ושפיר נעשה בסיס לו (כדעת הרמב"ן ודלא כבעל המאור). והחילוק פשוט.
ובאנציקלופדיה תלמודית (ח"ד ע' י"ב ואילך) יש בזה ערבוב דברים, ואכ"מ.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור