שם סי"ד
כל דלתות הכלים כגון שידה תיבה ומגדל שיש להם דלתות מצדיהם ויש להן שני צירים וכו', אם יצא ציר התחתון כולו ממקומו, אסור להחזירו גזרה שמא יתקע וכו', אבל אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומו, ואין חוששין שמא יתקע, לפי שאין צריך כל כך לזה הואיל ואין כולו יוצא מהחור. אבל אם יצא ציר העליון אפילו מקצתו אסור לדוחקו ולהחזירו למקומו, גזרה שמא יתקע, שהעליון צריך להדקו בחוזק יותר מהתחתון, שהתחתון הוא מתקיים מאליו בחורו כשהעליון הוא במקומו.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: הואיל ואין כולו יוצא – עיין לשון הטושו"ע שם: כיון שהעליון נשאר במקומו, ועיין פרישה סק"ז. וצ"ב, עכ"ל. ובאמת טעם השינוי פשוט, כי בטושו"ע אין מבואר טעם החילוק בין יצא כולו למקצתו. ומ"ש כיון שהעליון כו' הוא טעם לחלק בין עליון ותחתון, וטעם זה כ' רבנו בסוף דבריו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור