משולחן הארי
שם ס"ט
שם ס"ט
כל גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל שיאהיל על מה שתחתיו אלא כדי להשתמש בו איזה תשמיש בגופו, כגון שמשים דף השולחן על רגליו, אע"פ שעושה בזה גג עראי אין בכך כלום, כיון שאינו מתכוין לעשיית אהל. ומ"מ אם מעמיד גם מחיצות עראי תחת גג זה, הרי זה דומה לאהל, ואסור לעשותו כדרכו מלמטה למעלה, אלא מלמעלה למטה דרך שינוי, כגון מטה שהרגלים שלה הם דפים מחוברים כדופני התיבה ופורסים עליהם עור או שמניחים עליהם קרשים מלמעלה לישן עליהם, לא יעמיד את הרגלים בתחלה ויניח העור או הקרשים עליהם כדרכו בחול, שהרי זה דומה לעשיית אוהל, אלא יאחז העור או הקרשים תחלה באויר ואח"כ ישים הרגלים תחתיהם, שאין זה דומה לעשיית אוהל, שאין דרך לבנות מלמעלה למטה.
לקמן בהלכות יו"ט (סי' תקב ס"ו) כתב רבנו טעם אחר להיתר הנחת דף השולחן על רגליו, וז"ל שם: ולכן מותר לסדר דף השולחן על גבי רגליו אע"פ שיש להן דפנות מגיעות לארץ מארבע רוחות, כיון שאין צריך לאויר שביניהן. עכ"ל.
וצריך ביאור טעם השינוי, שכאן כתב הטעם לפי שאינו מתכוין לעשיית אהל, ושם כתב הטעם לפי שאינו צריך לאויר שתחתיו1. ועוד, דהכא לא התיר לעשותו כדרכו אלא כשאין מחיצות תחתיו, והתם כתב דאפילו אם יש מחיצות תחתיו מותר לעשותו כדרכו.
ועוד יש לדקדק בדברי רבנו כאן, שפתח להתירא בשולחן, אבל בהמשך דבריו כשבא לומר שגג שיש לו מחיצות אסור לעשותו כדרכו נקט "כגון מטה", ואמאי לא נקט שולחן דקאי ביה.
והנראה בזה, דשני טעמים אלו חלוקים בהתירם. דטעמא דאינו משתמש באויר שתחתיו שייך דוקא בשולחן ולא במטה, כמבואר לקמן (סי"ב) דמטה יש לו צורך באויר שתחתיה שמשתמש שם בנתינת סנדלים וכיו"ב, ואילו טעמא דאינו מתכוין לעשיית אהל מהני רק בדליכא מחיצות, אבל בדאיכא מחיצות לא מהני אינו מתכוין כשעושה כדרכו דדמי לעשיית אהל.
ועפ"ז נמצא שחלוק דין השולחן מדין המטה, שמטה שיש לה מחיצות אסור לעשותה כדרכה, דלא שייך בה לא טעמא דאינו משתמש באויר שתחתיו ולא טעמא דאינו מתכוין לעשיית אהל, משא"כ שולחן מותר לעשותו כדרכו אפילו יש לו מחיצות כיון שאינו משתמש באויר שתחתיו.
וזהו שנקט כאן רבנו טעמא דאינו מתכוין לעשיית אהל ולא טעמא דאינו משתמש באויר שתחתיו, כיון דמיירי בכל גווני גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל, ואפילו במטה שמשתמש באויר שתחתיה, ולא נקט שולחן בתחלת דבריו אלא לדוגמא בעלמא. אבל כשבא לאסור לעשותו כדרכו כשיש מחיצות תחתיו שינה ונקט מטה דוקא, דכן הוא האמת שאיסור זה הוא דוקא במטה ולא בשולחן, כיון שבשולחן איכא נמי טעמא דאינו משתמש באויר שתחתיו דמהני אפילו כשיש מחיצות תחתיו.
משא"כ בסי' תק"ב דמיירי בשולחן שיש לו מחיצות, שפיר נקט טעמא דאינו משתמש באויר שתחתיו דשייך גם במחיצות, ולא טעמא דאינו מתכוין לעשיית אהל דלא מהני אלא כשאין מחיצות תחתיו.
[ובמ"מ וציונים כתב וז"ל: אם מעמיד גם מחיצות – תוס' ביצה שם [ל"ב ע"ב ד"ה מלמטה] ור"ן שם [ר"פ תולין] בשמם. ומשמעות לשון רבנו לכאורה לא כביאור הט"ז סק"ד בכ"ז, עכ"ל. ובאמת הוא דלא כט"ז שם אלא כמ"א סק"ז, שכתב דהא דשרי בלא מחיצות הוא משום דאין אהל בלא מחיצות].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות שבת
- מזהה
- rh-6qbks1aq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.