משולחן הארי
סי' רע"א סי"ג
סי' רע"א סי"ג
(ואין צריך לומר שאם פירס מפה וקידש וגמר סעודתו שצריך להזכיר של שבת בברכת המזון, אפילו אם החמיר ופירס מפה וקידש מבעוד יום קודם שהגיע זמן הקידוש וגם מברך ברכת המזון מבעוד יום, דכיון שקידש חלה עליו קדושת שבת).
יש לבאר הטעם שכתב רבנו דין זה במוסגר ע"פ המבואר לעיל סי' רס"ז ס"ג, וז"ל: כשם שאמרו לענין תפלה כך אמרו לענין קידוש היום, שיכול לקדש ולאכול מפלג המנחה ולמעלה אפילו אם לא התפלל ערבית עדיין, ובאכילה זו שמבעוד יום יוצא ידי חובת סעודה אחת מג' סעודות שחייב לאכול בשבת (כיון שכבר קיבל עליו תוספת שבת נעשה אצלו כשבת עצמה לכל דבר). ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמו שיאכל כזית לפחות אחר צאת הכוכבים, כדי שיקיים ג' סעודות בשבת עצמה, דכיון שג' סעודות אלו למדום חכמים ממה שנאמר ג' פעמים היום אצל אכילת המן בשבת, לפיכך צריך לאכלן בעיצומה של יום ולא בתוספתו, וטוב לחוש לדבריהם. עכ"ל.
וכיון שלדעת היש מחמירים אינו יוצא י"ח סעודת שבת אלא בעיצומו של יום, נמצא שזמן תוספת שבת לא מיקרי שבת לענין סעודה, ולמה יזכיר שבת בברכת המזון. ולכן כתב רבנו דין זה במוסגר, להורות שאין הכל מודים בו, כי לדעת היש מחמירים אין להזכיר שבת אלא אם נמשכה הסעודה בלילה ולא אם גמר סעודתו מבעוד יום אף שפירס מפה וקידש.
[ובמ"מ וציונים כתב וז"ל: אולי מקורו ממ"ש מ"א סי' קפ"ח סקי"ח בדעת של"ה הטעם שהזכיר במצ"ש משום תוספת ולא ס"ל משום תחלת סעודה, לכאו' ה"ה כאן שאוכל קודם השבת, עיין מ"א ר"ס ער"ב, שע"י קידוש חל עלי' קדושת שבת. ומה שהוא במוסגר, דהרי לא קיי"ל כשל"ה, שבחנוכה ופורים ג"כ מזכיר, עכ"ל. אבל לדבריו אינו מובן למה עשה כאן לדעת השל"ה עיקר, ובסי' קפ"ח סי"ז לא החשיבו כלל להלכה].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות שבת
- מזהה
- rh-sw78wcgg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.