שם סכ"ב
כל חיה ורמש שהם נושכין וממיתין ודאי, כגון נחשים השרפים וכלב שוטה וכל כיוצא בהם מהמזיקין שכשנושכין הן ממיתין בודאי, מותר להורגם בשבת אפילו אינן רצין אחריו כלל, מפני שיש פיקוח נפש בהריגתן, כי שמא ימיתו שום אדם מישראל.
במ"א (סקכ"ב) "שיש פיקוח נפש בהראותן"1. ולענ"ד נראה שכן צ"ל גם בדברי רבנו, ומ"ש "בהריגתן" הוא ט"ס, וטעה המעתיק בדדמי.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור