שם סי"ט
בגד ששוטחין על פי החבית לכסותה לא ישטחנו על פני כולה משום אהל, אלא יניח מקצת פיה מגולה וכו'. אע"פ שמחיצות של חלל זה דהיינו דופני החבית היו כבר עשויות מבעוד יום וא"כ אין לאסור בהן משום אהל, שהרי מותר להניח קדרה על פי הכירה בשבת הואיל ודופני הכירה עשויות ועומדות כבר מבעוד יום, ולא אסרו גג עראי שאינו מתכוין בו לעשיית אהל אלא כשמעמיד מחיצות תחתיו בשבת כמו שנתבאר למעלה, והכיסוי שעל פי החבית ג"כ אינו מתכוין בו לאהל אלא לכיסוי בעלמא, אעפ"כ אינו דומה לקדרה על גבי כירה, מפני שפי החבית שבימיהם היה רחב הרבה יותר מפי הכירה, וכשמכסה כל פיה הרי זה דומה לעשיית אהל אף שהמחיצות עשויות מבעוד יום.
מ"ש רבנו "מפני שפי החבית שבימיהם היה רחב הרבה יותר מפי הכירה", י"ל שכוונתו בזה ליישב קושיית הט"ז (סקי"א) על הטור שכתב לאסור בחבית, והקשה הט"ז דחבית משמע אפילו אינו רחב הרבה, וע"ז תירץ רבנו דמיירי בחבית שבימיהם שפיה היה רחב הרבה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור