שם סי"ז
ומ"מ בשר שור אסור ליתן בכלי ראשון, שאף שהבשר אינו מתבשל, מ"מ הלחלוחית שעליו מתבשל, אלא אם כן שהוא יבש שאין עליו לחלוחית כלל.
רבנו שינה מלשון הטור והמג"א (סקכ"ט) שכתבו "הלחלוחית שבו מתבשל", וכתב "הלחלוחית שעליו מתבשל".
והנה מקור דין זה הוא ברא"ש (פ"ג סי"ז), וז"ל: ומשמע דבישרא דתורה לא בשלה בכלי ראשון, ומותר לתת בשר חי לתוך כלי ראשון שהעבירוהו מעל האור. ומיהו אי מליח ישן הוא אפשר דאסור דממהר להתבשל כדאמרי' לעיל. ואפי' נמלח מחדש, נהי דבשר אינו מתבשל, הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל ונבלע בבשר ואסור. עכ"ל. ומלשון הרא"ש "הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל" משמע לכאורה שאף הלחלוחית שבתוך הבשר מתבשל ולא רק הלחלוחית שעל פניו.
אבל הפר"ח ביו"ד (סי' ס"ט סקמ"א) כתב בביאור דברי הרא"ש (לפי שיטתו שם שכל דברי הרא"ש הם לענין איסור שבת ולא לענין איסור דם), וז"ל: ומה שסיים ונבלע בבשר, דלא תימא שאם עבר ונתן בשר חי לתוך כלי ראשון שמותר לאוכלה באומצא, דליתא, שאם הלחלוחית והמלח לא היו נבלעים בבשר בהדחה בעלמא הוה סגי ליה להוציא הלחלוחית והמלח שעל פני הבשר שאסורין לפי שנתבשלו בשבת, אבל מכיון שהם מובלעים בבשר אסור לאכול הבשר חי באומצא, מפני המלח והלחלוחית שנבלעו בה שהם אסורין לבו ביום כדין המבשל בשבת. עכ"ל.
ולדברי הפר"ח עכצ"ל שאין כוונת הרא"ש לומר שגם הלחלוחית שבתוך הבשר מתבשל, דא"כ אינו מובן מ"ש שאם הלחלוחית והמלח לא היו נבלעים בבשר בהדחה בעלמא הוה סגי ליה להוציא הלחלוחית והמלח שעל פני הבשר, דאיך יהיה מותר בהדחה בעלמא, דנהי דהלחלוחית שעל פניו לא נבלע, סו"ס הלחלוחית שבתוך הבשר נתבשל ואסור. ועכצ"ל שלדעת הפר"ח לא נתבשל אלא הלחלוחית שעל פני הבשר מבחוץ, ומ"ש הרא"ש "שבתוכו" לא קאי אבשר אלא המלח, דהיינו שהדם הבלוע בתוך המלח שעל הבשר מתבשל, ולא מיירי כלל בלחלוחית שבתוך הבשר (אלא דצ"ע מלשון תוס' הרא"ש שבת מ"ב ע"ב ד"ה כבשרא, ששם השמיט תיבת "מלח", ולפ"ז צ"ל דתיבת "שבתוכו" לאו דוקא). וכן פירש ביד יהודה ביו"ד שם (פי' הארוך סקמ"ו).
אבל מדברי רבינו ירוחם (נתיב ט"ו סוף אות כ"ה) מוכח להדיא שגם הלחלוחית שבתוך הבשר מתבשל, דז"ל רי"ו שם: בשר חי שנתנו לכלי רותח שהוסר מעל האור ונדבק בדפני הכלי יבש כתבו בתוס' שמותר על ההיא דשבת דבשרא דתורא לא בשלה. ומ"מ אם נמלח ועדיין לא עמדה במלחה והדביקה בתוך כלי רותח אסור, ולא מיבעיא אם מלוחה ישנה היא דממהרת להתבשל, אלא אפילו נמלח עתה אסור, שאע"פ שהבשר אינו מתבשל, לחלוחית הדם שבתוכו מתבשל ונבלע בבשר ואסור, וכן כתב הרא"ש. עכ"ל.
וממ"ש דמיירי בבשר שנמלח ולא עמד במלחו, דהיינו שלא יצא כל דמו, מוכח שכוונתו במ"ש "לחלוחית הדם שבתוכו" היא ללחלוחית הדם שבתוך הבשר, ודוקא מש"ה הוא דאסרינן, דכיון שנמלח ולא יצא כל דמו עדיין יש לחלוחית דם בתוך הבשר ואוסרת את הבשר (ולא ברור בדבריו אם גם הדם שעל הבשר מצטרף לדם שבתוך הבשר לאוסרו, ונראה דמצטרף במכ"ש, וכן משמע בפר"ח שם). אבל אם יצא כבר כל דמו שאין לחלוחית דם בתוכו אינו נאסר (ואף שיש לחלוחית דם על פניו, כתב הפר"ח שם לפרש בדעתו שכשאין לחלוחית דם בתוכו הדם שעל פניו מתייבש ונשרף).
והנה, במאי דהתיר רי"ו בשר שור חי שלא נמלח שנתנו בכלי ראשון השיג עליו הרמ"א בתורת חטאת (כלל ב' דין ד'), וז"ל: ונראה דאין להקל בזה וכו'. גם הרא"ש בעצמו כתב שם דאע"ג דהבשר עצמו אינו מתבשל מ"מ הלחלוחית שעליו מתבשל ונאסר הבשר. ואע"ג דהרא"ש מיירי לענין אם כבר נמלח, נראה דכ"ש אם לא נמלח כלל דגרע טפי, מאחר דחשבינן ליה ככלי ראשון שמבשל הלחלוחית שעל הבשר אע"ג דאין הבשר מתבשל, א"כ כי לא נמלח כלל איכא יותר לחלוחית ודם שבתוכו, אע"ג דהבשר בעצמו אינו מתבשל נאסר מדם שבתוכו. ואע"ג דיש לדחות דס"ל דאין הלחלוחית מתבשל רק בבשר שנמלח תחלה משום דהמליחה מועיל לרתיחת הלחלוחית, אבל כי לא נמלח כלל אינו מתבשל אע"ג דיש בו לחלוחית, מ"מ לא נ"ל לחלק בהכי. עכ"ל.
ומוכח מדברי הת"ח שאף לדעתו מתבשל גם הלחלוחית שבתוך הבשר ולא רק הלחלוחית שעל הבשר מבחוץ. אלא שלענין בשר שנמלח כתב שהלחלוחית שעליו מתבשל, משום דס"ל דהרא"ש מיירי (עכ"פ גם) בבשר שנמלח ועמד במלחו (דלא כרי"ו שכתב דמיירי בנמלח ולא עמד), שאין בתוכו דם שיאסור את הבשר ואינו נאסר אלא מהדם שעליו, משא"כ בבשר שלא נמלח שיש בתוכו דם כתב שהלחלוחית שבתוכו מתבשל ואוסר את הבשר.
והט"ז ביו"ד שם (סקכ"ג) כתב להשיג על הת"ח ולקיים דברי רי"ו, וז"ל: ותמוהין דבריו, דהא על כרחך הרא"ש לא מיירי שם לענין איסור שבת אלא לענין איסור הבשר, דהא סיים דהלחלוחית של דם ומלח חוזר ומבליע בבשר, וא"כ ודאי דוקא בנמלח קאמר, דאי לאו דוקא ואפילו בלא נמלח, אין הבשר נאסר, דהא הבשר שור עצמו אינו מתבשל אלא שהלחלוחית מתבשל, הלכך אין איסור לבשר אלא בנמלח שהמלח מבליע הדם בבשר, אבל אם אין שם מלח אע"פ שלחלוחית הדם מתבשל מ"מ אין בו כח להבליע כיון שהבשר אינו מבושל. עכ"ל.
והפמ"ג (במש"ז שם) האריך להקשות על הט"ז, דמלשון הרא"ש משמע שאף הלחלוחית שבתוך הבשר מתבשל, וקשה לומר שיש כח ברוטב כ"ר להכנס בבשר ולבשל הלחלוחית שבתוכו, אבל אין בו כח להוציא את הדם ממקומו (דאל"ה הו"ל דם שפירש ואסור). וכתב לחלק לדעת הט"ז דאינו מבשל הלחלוחית שבתוכו אלא בנמלח, אבל בלא נמלח אינו מבשל אלא הלחלוחית שעליו מבחוץ. וכן נראה מדברי הפר"ח שם בדעת רי"ו (אלא דיתכן לחלק שלא כתב כן אלא גבי נמלח ולא עמד דבהכי מיירי רי"ו, אבל בנמלח ועמד שפסח כח המלח אינו מבשל הלחלוחית שבתוכו וכמ"ש הפר"ח בדעת הרא"ש, אבל לא מצינו מי שיחלק כן).
המורם מכל הנ"ל, דאיכא פלוגתא דרבוותא בדין בישול בשר שור בכלי ראשון שהוסר מעל האש, שלדעת הפר"ח בדעת הרא"ש מתבשל הלחלוחית שעליו ולא הלחלוחית שבתוכו, ולהת"ח מתבשל גם הלחלוחית שבתוכו, ולהפר"ח והפמ"ג בדעת רי"ו והט"ז תליא אם נמלח הבשר או לא, שבנמלח מתבשל גם הלחלוחית שבתוכו, אבל בלא נמלח אינו מתבשל אלא הלחלוחית שעליו.
ומעתה יובן מה ששינה כאן רבנו מלשון הטור והמג"א וכתב "הלחלוחית שעליו", להורות דס"ל שרק הלחלוחית שעל הבשר נתבשל ולא הלחלוחית שבתוכו (עכ"פ בבשר שלא נמלח או שנמלח והודח שאין בו רתיחת מליחה), ודלא כהת"ח דס"ל שאף הלחלוחית שבתוך הבשר נתבשל. וכן מוכח מסיום דברי רבנו "אא"כ שהוא יבש שאין עליו לחלוחית כלל", שאם אין עליו לחלוחית מבחוץ מותר ליתנו בכלי ראשון ולא חיישינן ללחלוחית שבתוכו.
ולכאורה מסתבר לומר דס"ל לרבנו כהפר"ח, שבזה גופא פליגי רי"ו (והתוס' שמביא בדבריו) והרא"ש, שלדעת הרא"ש אינו מתבשל אלא הלחלוחית שעליו ולדעת רי"ו מתבשל גם הלחלוחית שבתוכו (עכ"פ בנמלח ולא עמד), ובזה הכריע הפר"ח כהרא"ש, דלא כט"ז דס"ל כרי"ו ודלא כת"ח דס"ל שאפילו בלא נמלח מתבשל גם הלחלוחית שבתוכו. ואם נאמר כן מסתבר ג"כ דס"ל לרבנו כהכרעת הפר"ח שם להחמיר בבשר שור שלא נמלח והושם בכ"ר כדעת הת"ח (אף שלא מטעמיה, דלהת"ח אסור משום שהלחלוחית שבתוכו מתבשל, ולהפר"ח אסור אף שאינו מתבשל משום דמ"מ אפשר שמבליע ומפליט), ודלא כהט"ז שסמך על דעת רי"ו להתיר.
והכי מסתבר טפי מלומר שדעת רבנו כהט"ז לחלק בין נמלח ללא נמלח, דא"כ נצטרך לומר שרבנו מכריע כהט"ז (ורי"ו) להתיר בשר שור שלא נמלח והושם בכ"ר (דאל"כ אין לנו מקור לחלק בין נמלח ללא נמלח), נגד כל האחרונים דס"ל בזה לאיסורא כהת"ח. אבל הכרח גמור אין בדבר1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור