מכל הנרות. משא"כ להנ"ל דצריך לדחוק דנק' כן ע"ש ל' המשנה דתמיד רפ"ו, ושם קורהו מע' לגבי חברו.
ג) כמה מהחולקים על הרמב"ם בפי' איזה נר הוא נהמ"ע, נדחקו לפרש דב"נ היו דולקין ועומדים כל היום – תוס' יומא (וס"ל דגם בשעת הנס הי' כן) הרמב"ן הרשב"א – והמזרחי הי' דולק, כדי שיהא נר שאצלו שמו – נהמ"ע – עליו, אף דבקרא כתיב ל' יחיד יערוך אותו, וכ"ה בכ"מ בש"ס בל' יחיד, ולא נמצא אף במקום א' דשני נרות
מכל הנרות, היותר סמוך לקדש הקדשים. משא"כ לדעת הנ"ל דס"ל שהוא השני ממזרח, לא היו צריכים לסתום ולקרותו "נר מערבי" מבלי לפרש שהכוונה היא רק ביחס לנר הסמוך אליו. ולדבריהם צריך לדחוק דנקרא כן ("מערבי") ע"ש לשון המשנה דתמיד רפ"ו: "מדשן את המזרחי ומניח את המערבי", וזהו דוחק, כיון שבמשנה שם מדובר אודות ב' נרות מזרחיים, ולכן קורהו (להשני ממזרח) "מערבי" לגבי חברו, משא"כ בכל המקומות שמדברים אודות כל הנרות, אין לקרות השני ממזרח בשם מערבי סתם.
ג) כמה מהחולקים על הרמב"ם בפירוש איזה נר הוא נר המערבי, וס"ל שנר המערבי (שצריך להיות דולק כל היום) הוא המערבי מב' נרות המזרחיים (שני ממזרח) – נדחקו לפרש דב' נרות (לא רק נר א', נר המערבי, אלא ב' נרות) היו דולקין ועומדים כל היום
– תוס' יומא שם (וס"ל דגם בשעת הנס שנר מערבי דולק כל היוםלח הי' כןלט), הרמב"ן והרשב"אמ –
היינו: נר המערבי (השני ממזרח) הי' דולק כל היום משום דכתיב בי' "יערוך אותו גו' לפני ה' תמיד", ונר המזרחי (הראשון ממזרח) הי' דולק כל היום כדי שיהא נר שאצלו שמו – נר המערבי – עליו,
אף דבקרא כתיב לשון יחיד, "יערוך אותו", וכן הוא בכ"מ בש"ס בלשון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור