וכמוש"כ בפיה"מ מנחות פ"ט מ"ג. ואתי בניחותא ל' הש"ס, ואין צורך להא דפירש"י שם ד"ה נדשן האי נדשן השמן ל"ד] הן אם אירע זה בבקר* – כ"מ מלשונו ביד תו"מ פ"ג הי"ב – והן אם אירע קודם אור היום – דכ"מ מלשון פיה"מ הנ"ל שכתב שאם נתכבה א' מהנרות שהפתילה והשמן שיש באותו הנר יחשב כולו כאלו הוא ישן. פי' לפי' דפתילה ושמן נתנים כשיעור שידלקו מערב ועד בקר ואחר זמן זה הם ישנים – אף שגם אח"כ כשרים אם לא כבה הנר, וכדלעיל בנהמ"ע דרק מוסיף שמן, דדוחק לומר דגם בזה נחלק
*) לעיין ברשב"א ראייתו שהוא ביום.
. . נידשנה"), וכמו שכתב בפירוש המשניות מנחות פ"ט מ"ג: "מה שאמרו נר שכבתה נתישן השמן ונתישנה הפתילה". ועפ"ז אתי בניחותא לשון הש"ס, ואין צורך להא דפירש"י שם ד"ה נדשן: "האי נדשן השמן לאו דוקא, אלא הכי קאמר כשם שהפתילה שכבתה אין לה תקנה שהרי היא כדשן, כך השמן שנשאר בנר הרי הוא כדשן ואין לו תקנה, הואיל ונדשנה הפתילה נדשן השמן", כי הצורך בזה אינו אלא להגירסא "נידשן . . נידשנה", משא"כ להגירסא "נתישן . . נתישנה" אתי לשון הש"ס בניחותא]
כיצד עושה מטיבה ונותן בה שמן כמדה ראשונה ומדליקה" –
הן אם אירע זה בבקר* – כן משמע מלשונו ביד הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ב שכתב הדין ד"נר שכבה" גבי "דישון המנורה" שהוא בבוקר ("מהו דישון המנורה, כל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן שבנר, ומקנחו ונותן בו פתילה אחרת ושמן אחר במדה . . ומדליק נר שכבה"), ומשמע מלשונו שדין זה הוא גם אם כבה הנר בבוקר,
והן אם אירע כיבוי הנר קודם אור היום – דכן משמע מלשון פירוש המשניות הנ"ל בדין "נר שכבתה כו'", שכתב "שאם נתכבה א' מהנרות, שהפתילה והשמן שיש באותו הנר יחשב כולו כאלו הוא ישן",
פירוש לפירושו, דפתילה ושמן ניתנים כשיעור שידלקו מערב ועד בקר, ואחר זמן זה (בבוקר) הם ישנים
– אף שגם אח"כ כשרים הפתילה והשמן אם לא כבה הנר, וכדלעיל
*) לעיין ברשב"א ראייתו שהדין ד"נר שכבתה נתיישן השמן כו' ומדליקה" הוא ביוםעה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור