וע"פ פי' זה בספרי ותו"כ יתורץ ג"כ קושית ר"א בתוד"ה מנורה (חגיגה כו:).
וצ"ע להרמב"ם למה לא הביא ביד הא דמנורת בה"ע מדליקה מנהמ"ע דוקא.
– עוד צריך למודעי אם החיוב להדליק מנהמ"ע הוא אכל הנרות, וגם פתילת נר היותר מז' צריך למושכה עד שתגיע לנהמ"ע וידליקנה ויחזירה למקומה, או דמספיק שידליק נר א' מנהמ"ע ושאר הנרות יוכל להדליק ממנו.
הי' נר המערבי דוקא דולק כל היום באופן נסי, משא"כ שאר הנרות שלפעמים היו כבים במשך הלילה, או – גם לאחרי הדלקתם בבוקר – במשך היום.
וע"פ פירוש זה בספרי ותו"כ, יתורץ ג"כ קושית ר' אלחנן בתוד"ה מנורה (חגיגה כו, ב), שהקשה על דברי הגמרא "מנורה לא כתיב בה תמיד", משום שאינו אלא מלילה ללילה, ולא כל היום והלילה כתמיד דשולחן, מהא ד"נר מערבי דולק כל היום שממנה הי' מתחיל ובה הי' מסיים, ומסתמא מתמיד נפקא" – כי, "תמיד" דמנורה הוא לענין קביעות נר המערבי להדליק ממנו, או שקאי אשעת הנס דוקא.
יג. ועדיין צ"ע להרמב"ם – למה לא הביא ביד הא דנר מערבי "ממנו הי' מדליק", דמנורת בין הערביים מדליקה מנר המערבי דוקא.
– עוד צריך למודעי אם החיוב להדליק מנורת בין הערביים מנר המערבי הוא אכל הנרות, והיינו שגם פתילת נר היותר מזרחי צריך למושכה עד שתגיע לנר המערבי וידליקנה ויחזירה למקומהנח, או דמספיק שידליק נר א' מנר המערבי, ושאר הנרות יוכל להדליק ממנו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור