האדם להגיע להתקשרות גדולה כנ"ל הוא מצד היות נשמתו חלק אלק' ממעל ממש ומתקשר במקורו, ואמרו ע"ז (זח"ג עג.) ג' קשרין מתקשראן דא בדא, היינו שישראל מתקשראן באורייתא ועי"ז בק'. ואמרו ג"כ ע"פ וזאת לפנים בישראל* דישראל ר"ת יש ס"ר אותיות לתורה, וכאו"א יש לו אות בתורה שזהו חיותו** [ונרמז ג"כ במרז"ל (ברכות סא:) מקום חיותנו . . . עוסקים בתורה . . . כי הוא חייך]. ולרמוז ע"ז שעבודה
הא שביכולת האדם להגיע להתקשרות גדולה עם הקב"ה באופן שמופשט מגשמיותו לגמרי, כצורה בלי גולם, שזוהי הדרגא דקדש הקדשים כנ"ל – הוא, מצד היות נשמתו "חלק אלקה ממעל ממש"1, ומתקשר במקורו.
ואמרו על זה (זח"ג עג, א) "ג' קשרין מתקשראן דא בדא", היינו, שישראל מתקשראן באורייתא, ועי"ז מתקשראן בקוב"ה. ואמרו ג"כ על פסוק2 "וזאת לפנים בישראל"* דישראל ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", כנגד ששים ריבוא בנ"י, וכל אחד ואחד מששים ריבוא בנ"י יש לו אות בתורה שזהו חיותו** [ונרמז ג"כ במאמר רז"ל (ברכות סא, ב) "מקום חיותנו . . . עוסקים בתורה . . . כי הוא חייך"].
ונמצא, ששלימות ההתקשרות עם הקב"ה, שזוהי הדרגא דקדש הקדשים, נעשית
*) לחפש בזהר חדש רותשס.
**) הקדמת לקו"ת לג"פ ס"גשסא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור