ההיכל – כי ההיכל היו לו חלונות וכמש"נ מ"א ו' ד' – הובא מנחות פו: – וביחזקאל. ועיין תויו"ט מדות ד' ג' מקומם. ואף דגם העזרה היתה סגורה כנ"ל, בכ"ז הרי היו נכנסין דרך הפשפש לבלוש את העזרה וכן לתה"ד ושמחת ביה"ש. ויעוין מפרש בתמיד כו: ד"ה אר"י ודף כח. ד"ה נטל. או אפשר דהכהן השומר בעלית בית הניצוץ שהוא בצפ' – מדות א' ה' – הי' מקומו גבוה
ה'". וכיון שעד אור היום סגור ההיכל (וכן העזרה) – איך אפשר לדעת קודם אור היום שנכבה נר במנורה, שיהי' על זה הדין ד"נר שכבתה"?
ויש לומר, דגם בשעה שההיכל סגור אפשר לראות המנורה ע"י חלונות ההיכל – כי ההיכל היו לו חלונות, וכמו שנאמר במלכים-א ו' ד': "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – הובא במנחות פו, בפז – וביחזקאל מ, טז: "וחלונות אטומות גו' וחלונות סביב גו'". ועיין תויו"ט מדות פ"ד מ"ג – מקומם של החלונותפח.
ואף שלא היו יכולים לראות מחלונות ההיכל משום דגם העזרה היתה סגורה, כנ"ל (מרש"י ביומא) – בכל זאת הרי קודם אור היום היו נכנסין דרך הפשפשפטלבלוש את העזרה, וכן לתרומת הדשן, וכן בשמחת בית השואבהצ (ויעויין מפרש בתמיד כו, ב – ד"ה א"ר יהודה, ודף כח, א – ד"ה נטל)צא. ובמילא היו יכולים לראות את המנורה מחלונות ההיכל גם קודם אור היום.
או אפשר לומר שיכולים לראות את המנורה בלילה מבלי להכנס לעזרה כלל, משום דהכהן השומר בעליית בית הניצוץ, שהוא בצפון (מדות פ"א מ"הצב), הי' מקומו גבוה