כ"כ דרואה ע"י החלונות הנעשה כנגדו בהיכל אצל כותל דרום ששם המנורה. או י"ל דאי אתרמי ונכנס. ועייג"כ יומא (לט:) והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן.
ויש לדקדק בכונת רש"י מש"כ "בחצי הלילה", דבשלמא מש"כ קודם אור היום הוא למעוטי כשהאיר היום וכנ"ל. ואם אתי רש"י לפרושי כל האופנים בזה, הרי יכול לכבות קודם חצי הלילה ג"כ.
ואפ"ל, בדרך לחדודי, דמילתא אגב אורחא אשמעינן, דכבוי הנר יותר עלול שיהי' מתחיל מחצי הלילה, דכשיכבה הנר קודם צריך שיהי' איזה סיבה אי מצוי', משא"כ מחצי הלילה ואילך אפשר שיארע זה ע"י טעות בעשית הפתילה. דהנה, מדת השמן שנותנים במנורה הוא כדי שתהא דולקת מערב עד בקר (מנחות פט.). ואמרו ע"ז בירוש' יומא פ"ב ה"ב (הובא ברש"י ותוס' מנחות שם)
כ"כצג, דמשם רואה – ע"י החלונות – הנעשה כנגדו בהיכל אצל כותל דרום, ששם עמדה המנורה.
או יש לומר דהדין דנר שכבתה בחצי הלילה או קודם אור היום שצריך להדליקה, אינו ע"ד הרגיל, אלא המדובר הוא אי אתרמי (אם אירע) ונכנס כהן וראה שכבה הנר. ועייג"כ יומא (לט, ב) "ארבעים שנה קודם חורבן הבית כו' והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן", ואז היו יכולים לראות המנורה דרך פתח ההיכל.
ועוד יש לדקדק בכונת רש"י – מש"כ בפירוש "נר שכבתה" שאירע זה "בחצי הלילה":
דלכאורה, בשלמא מש"כ "קודם אור היום", הוא למעוטי כשהאיר היום, וכנ"ל שלשיטת רש"י, רק אם כבתה קודם אור היום חוזר ומדליקה, משא"כ בבוקר. אבל מהי כוונת רש"י במ"ש בנוגע להכיבוי בלילה – "בחצי הלילה" דוקא. ואם אתי רש"י לפרושי כל האופנים האפשריים בזה – הרי יכול הנר להכבות קודם חצי הלילה ג"כ?
ואפשר לומר, בדרך לחדודי, דמילתא אגב אורחא אשמעינן – דכבוי הנר, יותר עלול שיהי' מתחיל מ"חצי הלילה", דכשיכבה הנר קודם חצי הלילה, צריך שיהי' איזה סיבה אי מצוי', משא"כ מחצי הלילה ואילך, אפשר שיארע זה (כיבוי הנר) ע"י טעות בעשית הפתילה.
דהנה, מדת השמן שנותנים במנורה הוא כדי שתהא דולקת מערב עד בקר (מנחות פט, אצד). ואמרו על זה בירושלמי יומא פ"ב ה"בצה (הובא ברש"י ותוס' מנחות שםצו)
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור