משולחן הארי
סי' שמ"ג ס"ב
סי' שמ"ג ס"ב
וכל זה באחרים, אבל אביו כיון שהוא מצווה מדברי סופרים לחנך את בנו או בתו אפילו במצוות עשה משהגיעו לחינוך, כל שכן שמחוייב מדברי סופרים לגעור בהם ולהפרישם מלעבור על לא תעשה.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: כ"ש שמחוייב – עיין קושיית התו"י שם [יומא פ"ב ע"ב ד"ה בן שמונה] השתא חינוכי וכו', ועיין תה"ד סי' צ"ד. אך לשון רבנו שכ' אפי' במ"ע וכו' צע"ק, שהרי דעת הרא"ם בתו"י ובתה"ד שם שרק במ"ע, עכ"ל.
ולא שת לבו דזה גופא הפלוגתא בין ר"י1 לרא"ם בתו"י שם, דלהרא"ם אין חילוק בין אב לב"ד אלא בין איסור למ"ע, שבמ"ע מצוה לחנכו אבל א"צ להפרישו מאיסור, ולר"י הוא כ"ש להיפך, כמפורש בקושיית התו"י השתא חנוכי מחנכינן אפרושי מאיסורא מיבעיא (וכ"ה בתוס' שציין לקמן בסמוך), אלא שמחלקים בין אב לב"ד, שהאב מחוייב בחינוך (ומכ"ש להפרישו מאיסור) וב"ד אינם מצווים בזה. וכיון שרבנו פסק כר"י לחלק בין אב לב"ד, לכן כ' כשיטת ר"י שכיון שמחוייב לחנך את בנו במ"ע כ"ש שמחוייב להפרישו מלעבור על ל"ת. ועפ"ז אין כאן מקום עיון.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות שבת
- מזהה
- rh-6p6ca8dh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.