שם ס"ד
זיתים וענבים שנתרסקו מבעוד יום משקין היוצאין מהן בשבת מותרין וכו', ואפילו לא נתרסקו מבעוד יום, אם יש יין בגיגית שהענבים בתוכה, אע"פ שהענבים מתבקעים בשבת בגיגית ויוצא מהן עוד יין מותר לשתות מגיגית זו בשבת, שכל מעט יין היוצא מהענבים בשבת מתבטל בס' ביין שהיה כבר בגיגית. ואע"פ שהוא דבר שיש לו מתירין שלאחר השבת יהיה מותר בלא ביטול, מ"מ כיון שיין זה היוצא בשבת לא היה ניכר מעולם קודם שנתערב ולא היה עליו שם יין מעולם (ועיין ביו"ד סי' קכ"ג אימתי חל עליו שם יין) לא חל עליו שם דבר שיש לו מתירין עד לאחר שכבר נתבטל, ולא אמרו שדבר שיש לו מתירין אינו בטל אלא כשהאיסור בעין מתחלה וחל עליו שם דבר שיש לו מתירין ואח"כ נתערב.
במ"מ וציונים כתב לדייק מלשון רבנו "ולא היה עליו שם יין מעולם", שאם היה עליו שם יין קודם שנתערב אף שלא נאסר עד לאחר שנתערב שפיר חל עליו שם דבר שיש לו מתירין ואינו בטל, כדעת המקור חיים בסי' תמ"ז סק"ח, ודלא כדעת החוות יאיר (סי' קל"ג) וסיעתו שגם דבר שהיה ניכר קודם שנתערב אבל לא נאסר עד לאחר שנתערב לא חשיב דשיל"מ ובטל. ובאמת אין זו ראיה, דמ"ש רבנו "ולא היה עליו שם יין מעולם" לא בא למעט היכא דהיה עליו שם יין אלא שלא נאסר קודם שנתערב, אלא אדרבה בא לרבות היכא דלא היה עליו שם יין עדיין אפילו אם נאסר קודם שנתערב, דמ"מ לא חשיב דשיל"מ ובטל כיון שלא היה עליו שם יין. וכן מוכח ממה שציין במוסגר לעיין ביו"ד אימתי חל עליו שם יין, להורות שאם לא חל עליו שם יין ע"פ המבואר שם קודם שנתערב בטל אפילו אם נאסר כבר. ואדרבה, מלשונו בסוף הסעיף "אינו בטל אלא כשהאיסור בעין מתחלה" משמע איפכא, שדוקא אם הוא בעין כשהוא כבר איסור אינו בטל [אבל מהמשך דבריו "וחל עליו שם דבר שיש לו מתירין ואח"כ נתערב" אין ראיה כ"כ, כי גם בעודו היתר יכול לחול עליו שם דשיל"מ, במכ"ש מדבר שיש לו היתר קודם זמן איסורו שנקרא דשיל"מ אף שמעולם לא חל עליו איסור (עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך דשיל"מ עמ' כא ד"ה אף), וכ"ש בנדו"ד דאפשר לפרש שיש לו אוסרין ואח"כ יש לו מתירין]1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור