שם ס"כ
ואפילו מכלי ראשון מותר לערות לתוך מים צוננים, שלא אמרו שעירוי מכלי ראשון מבשל אלא במערה חמין על גבי תבלין וכיוצא בהן, שאין החמין מתערבין ממש בתוכן אלא מכין עליהם בקילוחן ומבשלין, אבל מים במים שמתערבים ממש אין כח בקלוח לבשל מים התחתונים, אלא התחתונים גוברים ומצננים את העליונים.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: אלא מכין עליהן וכו' – לשון הר"ן שם [מ"ב ע"א ד"ה ת"ר נותן אדם] ועיין ג"כ תוס' פסחים [מ' ע"ב ד"ה האילפס]. ולפ"ז אין חילוק בין מרובים למועטים, כמו שלא חילקו הר"ן והתוס' שם, ועיין ט"ז סוס"ק י"ח, דלא כהתוס' מ"ב ע"א סוד"ה נותן. ועיין בכ"ז במחצה"ש ס"ק ל"ה. ובבאה"ט ס"ק ל"א משמע שדעת המג"א משום מרובים, עכ"ל. ותמוה מאי משמע ליה מהבאה"ט יותר מהמג"א גופיה, והרי הבאה"ט העתיק ל' המג"א כצורתה אות באות.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור