הוכח1 תוכיח2 את עמיתך אפילו מאה פעמים3. ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה4, במטותא מינייכו5 ברחמין נפישין6, חוסו נא על נפשותיכם, והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה7 שבלב זו תפלה8 בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה, ולא זה בכה וזה בכה9 וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה10, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין11 הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו12 החוטף13 אפרתי14, או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'15.
ואי לזאת זאת העצה היעוצה16 ותקנה קבועה, חוק ולא יעבור17 עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם, ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו, ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת עכ"פ, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו. וכמבואר בתקנות ישנות18 בכמה עיירות, ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן בל ימוטו עוד לעולם ח"ו. (בכ"י: גוואלד גוואלד) עד מתי יהיה זה לנו למוקש19, ולא די לנו בכל התוכחות והצרות20 שעברו עלינו ה' ישמרנו21, וינחמנו בכפלים לתושיה22, ויטהר לבנו לעבדו באמת23. חזקו ואמצו לבבכם24 כל המייחלים לה'.
גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר, לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון25. ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין. ואם איזה מנין קטן מהכיל26 יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול, בבל ישונה חק ולא יעבור.
וכל אחד ואחד מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט.
ולהיות27 מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו, לזאת עצה היעוצה28 כמארז"ל29 כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו, כהלכתו דייקא. לכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא30.
וגם יזהר מאד שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו. בהיות מודעת זאת31 לי"ח, כי בכל המצות יש פנימיות וחיצוניות, וחיצונית32 מהשבת הוא שביתה33 מעשיה גשמיית, כמו ששבת ה' מעשות שמים וארץ גשמיים, ופנימית השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובתלמוד תורה לדבקה בה' אחד, כמ"ש שבת לה' אלקיך34, וזו היא בחי' זכור35. ובחי' שמור בפנימיות היא השביתה מדיבורים36 גשמיים, כמו ששבת ה' מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים37, כי זה לעומת זה38 כו'.