לעורר1 את האהבה2 הישנה וחבת אה"ק3, להיות בוערת כרשפי אש4 מקרב איש ולב עמוק5, כאלו היום ממש החל ה' להראותנו חסדו, והאיר עינינו במחשכים באור ה' המאיר לאה"ק ולדרים עליה6 והולך ואור7, וזרח בגבולינו להיות נפשנו קשורה בה בחבלי עבותות אהבה רבה8, ויהי' הקשר הולך וחזק9 ומתחדש לבקרים10 באור חדש ממש. וכמו שאמרו רז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום11, בכל יום יהיו בעיניך12 כחדשה13 ממש, כאלו היום ממש נתנה התורה. וכך יפה לנו במצות חיזוק ישיבת ארץ הקדושה השקולה כנגד כל המצות, כמבואר בספרי פ' ראה ע"פ וירשת וישבת14 בארצם15. ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה16 שעושין עם ה' ועם ארצו הקדושה, לתקן תחילת הקלקול והפגם וימאסו בארץ חמדה17 וגו'. עאכו"כ שיאתה לנו לקיימה בשמחה רבה ואהבה עזה כאלו היום ממש החל רוח ה' לפעמנו18, והיום ממש נתן ה' רוחו19 עלינו20 רוח נדיבה21, בהתנדב עם22 למלאות ידם לה'23 ביד מלאה ורחבה24, בריבוי אחר ריבוי25 מידי שנה בשנה26, הולך ועולה למעלה ראש27, כמדת קודש העליון המאיר לאה"ק המתחדש ומתרבה תמיד. כדכתיב תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה28 ועד אחרית שנה, דהאי ועד אחרית29 כו' אינו מובן לכאורה, שהרי באחרית שנה זו מתחלת שנה שניה, ואם כן הול"ל לעולם ועד.
אך הענין יובן ע"פ מ"ש ה' בחכמה יסד ארץ30, שיסוד31 הארץ העליונה היא בחי' ממלא כל עלמין, והתחתונה היא ארץ חפץ32 המכוונת כנגדה ממש33 ונקראת על שמה34 ארץ החיים35, הנה הוא נמשך מהמשכת והארת חכמה עילאה מקור החיים העליונים, כדכתיב החכמה תחיה בעליה36 וכו'. והארה והמשכה זו היא מתחדשת באור חדש ממש בכל שנה ושנה, כי הוא יתברך וחכמתו אחד בתכלית היחוד ונק' בשם אוא"ס37 ב"ה, שאין סוף ואין קץ38 למעלת וגדולת האור והחיות הנמשך ממנו יתברך ומחכמתו, בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית39 לרום המעלות למעלה מעלה, ובכל שנה ושנה יורד ומאיר מחכמה עילאה40 אור חדש ומחודש41 שלא היה מאיר עדיין מעולם לארץ העליונה.
כי אור כל שנה ושנה מסתלק42 לשרשו בכל ער"ה כשהחדש מתכסה43 בו, ואחר כך על ידי תקיעת שופר והתפלות נמשך אור חדש עליון, מבחי' עליונה יותר שבמדרגת חכמה עילאה, להאיר לארץ עליונה ולדרים עליה, הם כל העולמות העליונים והתחתונים המקבלים חיותם ממנה, דהיינו מן האור א"ס ב"ה וחכמתו המלובש בה, כדכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור44, דהיינו אור המאיר מחכמה עילאה מקור החיים (וכנודע לי"ח שבכל ר"ה הוא הנסירה45, ומקבלת46 מוחין חדשים עליונים יותר כו'). ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום, נמשכין מוחין עליונים יותר בכל תפלת השחר, ואינן מוחין הראשונים שנסתלקו אחר התפלה רק גבוהין יותר. ודרך כלל כללות העולם בשית אלפי שנין47 כן הוא בכל ר"ה ור"ה.
וז"ש תמיד עיני ה' אלהיך בה48, שהעיניים הם כינוים להמשכת והארת אור החכמה, שלכן נקראו חכמים עיני העדה49, ואוירא דארץ ישראל מחכים50. והארה והמשכה זו אף שהיא תמידית, אעפ"כ אינה בבחי' ומדרגה אחת לבדה מימי עולם, אלא שבכל שנה ושנה הוא אור חדש עליון, כי האור שנתחדש והאיר בר"ה זה הוא מסתלק בערב ר"ה הבאה לשרשו. וז"ש מרשית השנה ועד אחרית שנה לבדה51. ולכן כתיב מרשית חסר א', רומז על הסתלקות האור שמסתלק בליל ר"ה, עד אחר התקיעות שיורד אור חדש עליון יותר, שלא היה מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה, והוא מתלבש ומסתתר בארץ החיים שלמעלה ושלמטה להחיות את כל העולמות כל משך שנה זו. אך גילויו מההסתר הזה תלוי במעשה התחתונים וזכותם ותשובתם בעשי"ת וד"ל.
והנה כל משכיל על דבר זה ימצא52 טוב, להלהיב לבו ונפשו הקשורה באהבת אה"ק, בשלהבת העולה מאליה53 למעלה מעלה עד אין קץ מידי שנה בשנה54, להב ואור55 ממש יאיר בנפשו אורה ושמחה. ובשמחתה לא יתערב זר56, הוא הכסף אשר לא נחשב למאומה57, וכל אשר לאיש יתן בעד58 אור נפשו59 לאור באור60 החיים העליונים, חיי החיים ב"ה, אשר שם חלקינו בהם61. וכאשר זכינו באור המסתתר הזה כן נזכה בהגלותו ממעטה לבושו צדקה62 כו', ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו63 במהרה בימינו אכי"ר64.
ומדי דברי זכור אזכרנו65 לטובה, את אשר כבר עשוהו66 כל אנ"ש מימים ימימה67 וקבעוהו כמו חובה68, להיות מעלין בקודש69 ולא לגרוע70 ח"ו כסף ערכו שנה בשנה. וגם שבטלה הסיבה לא בטלה המצוה71 ח"ו, מאחר שאינה אהבה התלויה בדבר72, כגון המעמד של חתן המלך73 הידוע שסלקוהו כל אנ"ש בשלימות עד היום ועד בכלל, וישר חילא לפעלא טבא טבא הוא שבע זמנין74 וטבא להוי, רחמנא לשוויה לטב לכל חבורתא קדישתא די בארעא דישראל וישתזבון מכל מרעין בישין75, כי מהיום והלאה הוקבע והופרש המעמד הנ"ל לצרכי ביקור חולים דחבורתא קדישתא הנ"ל, ה' ישמרם ויצילם מכל נגע ומחלה.
וגם לרבות המעמד של המנוח הרב המגיד מקארמע76 יסולק גם כן בשלימות בלי שום גרעון כסף77 ח"ו לצרכי הנ"ל הקרובים78. וכל המוסיף עולת נדבה ברוח נדיבה79 למלאות ידיו לה'80 ביד מלאה ורחבה81 למצוה רבה זו, ימלא ה' כל משאלותיו והסיר ה' ממנו כל חולי וכל מדוה לא ישים בו82 ח"ו, כידוע ממארז"ל אם גבירה לוקה83 וכו' וד"ל. ויכולה מצוה רבה זו שתרחם84 לשלוח רפואה שלמה לכל חולי עמנו.
ונלאיתי נשוא85 במכתב גודל חין ערכה86, אשר היא חיזוק ישיבת הארץ הקדושה ממש, לרומם קרנם שלא לכנוס בחובות להיות עבד לוה87 ח"ו. כי הנה מודעת זאת88 לכל, אשר המעמדות של כל היחידים, אפילו של הגבוהים89, אין מספיקים להם אלא בצמצום לחם לפי הטף90, בלי שום מותרות ח"ו. ואם כן כשיצטרך לאיזה הוצאה מן הצד91 לרפוי חולים ה"י, אין שום מראה מקום שם, כי אם לכנוס בחובות בנשך כסף ורבית אוכל92, ולצאת אח"כ לקרית חוצות93 ח"ו. ולזאת אמרתי חנוני חנוני אתם ריעיי94 איש כפי נדבת לבו95 בלב שלם ורוח נדיבה96, וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים97, והיה מעשה הצדקה שלום98 וחיים.