אגרת קב

אגרת קב

[תמוז (?) תקע"א]

ברך¹ ה' חילם ופועל ידם ירצה², לרצון להם לפני ה' תמיד³, כה יתן⁴ וכה יוסיף⁵ ה'⁶ לאמץ לבם בגבורים⁷, ונדיב על נדיבות יקום⁸, להיות גדול המעשה⁹ בכל עיר ומנין ותחשב לו לצדקה¹⁰.

ועל העושה נאמר צדקתו עומדת לעד¹¹, עומדת לשון נקבה, שמקבל התעוררות לבו הטהור¹² מגדול המעשה, אעפי"כ עומדת לעד. פירוש שכל הצדקה והחסד שישראל עושין בעולם הזה מנדבת לבם הטהור, הן הנה חיות¹³ וקיימות בעולם הזה הגשמי¹⁴ עד זמן התחיי', שאז¹⁵ הוא זמן גילוי אלקות ואור א"ס ב"ה מבחי' סובב כל עלמין בעולם הזה, וכמ"ש באריכות במכתב דאשתקד¹⁶. וצריך להיות כלי ומכון להתלבש בו אור א"ס ב"ה, כמו הגוף לנשמה על דרך משל, כמ"ש הלא כה דברי כאש¹⁷, מה אש אינה מאירה בעולם הזה אלא כשנאחזת ומתלבשת בפתילה כו' כמ"ש במ"א¹⁸. והגוף והכלי לאורו ית' היא מדת החסד ונדיבת הלב ליתן ולהשפיע חיות למאן דלית ליה כו', כמ"ש בתיקונים¹⁹ וכמה גופין תקינת לון ואתקריאו²⁰ בתיקונא דא חסד דרועא ימינא וכל הגוף נכלל בימין וכך אמר הפייט²¹ לבושו צדקה.

וזהו שארז"ל אין²² הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה²³ קצרו לפי חסד, שהקציר הוא גילוי הזריעה הטמונה בארץ, וכך הוא הצדקה והחסד שישראל עושין בזמן הגלות היא טמונה ונסתרת עד זמן התחיה, שיתלבש ויאיר אור א"ס ב"ה בעולם הזה הגשמי, ואיהו וגרמוהי חד²⁴ הם בחי' הכלים דעשר ספירות דאצילות, וכל שכן וקל וחומר אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין מלמעלה מעלה מבחי' אצילות.

ולפיכך נקראת צדקה לשון נקבה, צדקתו עומדת לעד, שמקבלת הארה מאור א"ס סובב כל עלמין המתלבש בתוכה בעולם הזה הגשמי בזמן התחיה. אבל צדק לפניו יהלך²⁵ הוא לשון זכר, היא מדת החסד המתעוררת בלב האדם מעצמו, על ידי התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע ולדבקה בו ולמסור נפשו באחד ובכל מאדך²⁶ כפשוטו²⁷ וכו'. ובאתערותא דלתתא²⁸, וכמים הפנים²⁹ לפנים כן לב אדם העליון כו', אתערותא דלעילא, הוא המשכת אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין למטה מטה בעולם הזה הגשמי בבחי' גילוי בזמן התחיה, כמבואר במכתב דאשתקד באריכות. וזהו לפניו יהלך שמוליך וממשיך פנים העליונים מלמעלה מהאצילות עד עולם העשי'.

וכעת עת לקצר, וכל טוב מהם לא יבצר³⁰, הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם³¹, כנפש תדרשנו³².

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org