זורע1 צדקות מצמיח ישועות2. הנה מ"ש לשון זריעה במצות הצדקה, וכמ"ש בפסוק זרעו לכם לצדקה3 כו', יובן ע"פ מה4 שארז"ל רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי5 דכתיב אני בצדק אחזה פניך6. פירוש כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפלתו כל חד לפום שיעורא דיליה7, הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו8 כו', כלומר שאור ה' א"ס ב"ה המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחי' גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית', והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזה"ק9 בשמותם למקומותם10 בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנה"ג11, הנה משם מאיר האור כי טוב12 לעולם השפל הזה, על יראי ה' וחושבי שמו13 החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה14, וכמ"ש וה' יגיה חשכי15. והנה ירידת הארה זו למטה לעוה"ז נקראת בשם חסד ה', המכונה בשם מים16 היורדים ממקום גבוה למקום נמוך17 כו'.
והנה מודעת18 זאת19 שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום, לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים. אך הכל תלוי באתעדל"ת, שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו', כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה20 שאדם מודד בה מודדין לו. אלא דלכאורה זו אינה מן המדה, כי אם להשפיע לו חיי העוה"ב לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עוה"ז, אבל לא להשפיע לו חיי הארת21 אור ה'22 ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה, שהיא בחינת ומדרגת תשובה עילאה23 כנודע, שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עוה"ב, כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט24 כו', וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב25 אינו אלא זיו26 והארה וכו'.
אך הענין27 הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל, כי מהותם ועצמותם כלה28 ונרקב בארץ, וכח הצומח שבארץ עצמה29 הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו, רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין, שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים, ועל ידי זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל, ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע, אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת, וכן פירות הרבה על אילן אחד, וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע, וכן כה"ג בפירות הארץ30 הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכה"ג, והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות, והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא31 דלתתא, הנקראת בשם העלאת מ"נ32 בכתבי האריז"ל33.
וככה ממש עד"מ כל מעשה הצדקה שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת מ"נ לשורש נשמותיהן למעלה, הנקרא בשם34 כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזהר35, ושכינה בלשון הגמרא, הכלולה מכל מדותיו של הקב"ה ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד. ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך, לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה עכ"פ. כי אף שלגדולתו אין חקר36, עד דכולא קמיה כלא חשיבי37, הרי במקום38 שאתה מוצא גדולתו39 שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין40 כו'.
וז"ש זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק41, דעל ידי שהאדם42 חנון ורחום וצדיק צדקות אהב43, גורם לאור ה' שיזרח44 לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא45. וזה נקרא בשם ישועה, כד אתהפכא חשוכא לנהורא46. וזהו מצמיח ישועות, שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ, היא השכינה47 וכנסת ישראל, שנקראת כן48 על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים49. ובפרט מן הפרט כשזורעין באה"ק התחתונה המכוונת כנגדה ממש, שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים50, כי זה שער השמים51, משא"כ בחו"ל וד"ל.
והנה לא באתי בדברים אלו לחזק ידים רפות52 ח"ו, כי מובטחני בכל אנ"ש מגדול ועד קטן שכלם החזיקו במצות חיזוק ישיבת הארץ בכל נפשם ובכל מאדם מלב ונפש. אך לא נצרכה אלא לזרז לזריזין53, הם כל אנ"ש המתנדבים בעם54 להחיש מעשה הצדקה55, חיש ומהר, כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'56, לסלק תיכף ומיד ליד שד"ר מוכ"ז, בכדי שלא יצטרך להתעכב הרבה, להיות כי נתאחר זמן צאת השלוחים57, עד ביאת הרבני המופלא הותיק מו"ה דוב שד"ר למדינתינו58, עם כל הקבלות והאגרות מאה"ק.
וגם לא ידמה אדם בנפשו כי מה שלא [י]סלק ליד השד"ר מוכ"ז תיכף ומיד, ישלח לו אחר כך, כי כבר עלה במוסכם אצלנו, בהסכמת אדמו"ר הרב הכהן הגדול מאחיו שי', שלא לקבל שום מעות אה"ק אחר הפסח, בכדי שלא יהי' שום מניעה מלסדר ולגמור הפנקסאות מיד אחר הפסח, כדי למהר הולכת כסף הקדשים59 לאה"ק, בכדי שיעלה ויבא ויגיע שמה לא יאוחר מר"ח מרחשון60, כאשר כתב אלי הרב הכהן הגדול שי' באריכות המענה טעמו ונימוקו אשר עמו61. מלבד הנגלות לכל, עודף היוקר שנתייקר השער מחטים ושמן זית בחורף יותר מבמרחשון סך עצום ורב, ולפעמים קרוב לכפלים. ע"כ אהוביי אחיי ורעיי62, גושו חושו63 חיש מהר, וה' ימהר ישועתו סלה אמן כן י"ר.
ואמת הדבר כי ברם זכור אותו האיש לטוב64, ה"ה הרבני המופלא הותיק מו' דוב בער שד"ר הנ"ל, אשר השליך נפשו מנגד65 לעבור ארחות ימים66 בשנה שעברה67, להיות שליח להולכה והבאה, להביא כסף הקודש לאה"ק תובב"א, כי לא הי' שליח אחר זולתו68 והי' בסכנות עצומות בהליכה וחזרה, וה' הצילו מכל צרה בזכות רבות[ינו] ואחינו יושבי אה"ק תובב"א. ולזאת זכה לנפשו, והסכמת כולם כאחד בשפה ברורה ובנעימה69, להיות מיושבי אה"ק תובב"א, ולהיות שד"ר בשנה זו.
ועל כן אמרתי חנוני חנוני אתם רעיי70, לעשות לו מעמד נכון והגון לפרנסתו, לשלוח לו מידי שנה בשנה71, כמו לכל אחיו העומדים שם לפני ה'72, ולסלק בעד שנה זו תיכף ומיד ליד שד"ר מוכ"ז הרבני המופלג הותיק, כבוד מ"ו שלמה שי"נ מביעשינקוויץ73, כי לא יספיק הזמן שיסע בכבודו ובעצמו לכל המקומות. נא ונא שלא לשנות.
עוד זאת כתב אלינו אדונינו הרב הק' הנ"ל, אודות מעמדות הנפטרים74 שהלכו לעולמם בשנה שעברה, שלא יהי' נדונים בגרעון כסף75 ח"ו, רק לשלם הכל בשלימות, להיות כי צרכי היתומים והאלמנות מרובים במאד. וגם לסלק החובות אשר הכניס את עצמו אדונינו הרב הנ"ל בצוק העתים76 אשר חלפו ועברו77 (שמיעה) [שמה], אשר נלאיתי נשוא78 במכתב, ה' ירחם. וכיהודא ועוד לקרא79 באתי למלאת דברי הק' הנאמרים באמת80 וצדק81, בל יפול דבריו הטוב ארצה82 ח"ו. נא ונא שלא לשנות.
עוד זאת אדרוש ואבקש בבקשה כפולה ומכופלת83, אודות הזוגות שהיו סמוכים על שולחן אביהם, והי' להם מעמדות קטנות, וכעת הם לעצמם כל אחד ואחד בבית בפני עצמו, עם טפלי דתלו בם84, ונתרבו ההוצאות כפליים. ועל כן מוטל עלינו, ועל כל אשר חפץ לזכות במצות חיזוק ישיבת אה"ק באמת ובתמים85, להוסיף על מעמדותיהם מנה יפה כפולה ומכופלת86, כדי שלא יצטרכו לצאת ק[רי]ת חוצות87 ח"ו. נא ונא במטותא מינייכו88 ברחמין נפישין89, לעורר עליהם רחמים רבים, שהיא נחלה בלי מצרים90. וכל המרחם91 כו'.
ומדי דברי זכור אזכרנו92 לטובה, אודות המעמדות של הרבני הותיק א"ה מ"ו משה93 בן לאותו צדיק המנוח מ"ו ישראל זצללה"ה. והמעמדות של הרבני הוותיק מ"ו אברהם מסענא. וגם לרבות הרב החסיד מ"ו שלמה מקריטעב94 לעשות לו גם כן מעמד הגון. ולסלק הכל גם בעד שנה זו לשד"ר מוכ"ז, בכדי שיהי' להם פרנסתם בשנה הבע"ל, ולא יצטרך אדונינו הרב להכניס את עצמו בחובות בעבורם.
נא ונא לחוס על חייו (וכל) [ועל] חיי אחינו חבורתא קדישתא אשר בצילם נחי' בגוים95. ובגלל זה יברכם ה'96 בכפליים, והי' מעשה הצדקה שלום97 וחיים.