צב
תרלג
לענין ותשחק ליום אחרון פי' יום אחרון ע"ד אני ראשון ואני אחרון דהיינו ענין ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, וגם י"ל יום אחרון ע"ד כי שת לי ה' זרע אחר וארז"ל במד"ר פ' בראשית פכ"ג דקאי על המשיח שהוא זרע הבא ממקום אחר דהיינו ממואב והוא שיתרון האור נמשך מהחושך גן פי' בעה"ק, ועד"ז הוא ענין יום אחרון מה שנתברר מבחי' אחר ונכלל בקדושה ועי"ז נעשה יתרון ורבוי האור וכ"ה ענין גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון כו', ויש שפי' וחד חרוב ע"ד והאיש משתאה כענין העמוד שבין געה"ת ובין געה"ע כך בחי' וחד חרוב ממוצע בין ימוה"מ ובין בחי' שלמעלה מבחי' וחד חרוב והוא בביאור ע"פ ובבואה לפני המלך, וע' בת"א פ' ויצא דל"ח ע"ב בענין עשר אעשרנו לך, ועפ"ז י"ל שבעת ימים תאכלו מצות אך ביום הראשון תשביתו שאור, ענין ביטול שאור וחמץ זהו ביטול הקליפות שיהיו בשפל המצב כמו בעת בריאתן היו נכנעי' כמ"ש במד"ר ע"פ והנחש היה ערום חבל על שמש גדול ונק' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה די"ט וכמ"ש ע"פ ויקח המן את הלבוש כו' ואח"כ בחטא עה"ד נעשה הקליפה מתנגד ושונא כו', והנה מצה חסד, שאין בו שום חמיצות ומעורר ג"כ המשכה מבחי' דלית שמאלה בהאי ע"ק, כי החמץ והחומץ מורה על הדין כמ"ש במד"ר פ' בחקתי פל"ז מה גפן זה יש בה יין ויש בה חומץ כו', אכן לע"ל שיהי' כולו הטוב והמטיב כמ"ש בגמ' ספ"ג דפסחי' אין שייך חומץ רק כולו יין המשומר יין הטוב שממשיך בחי' הטוב והמטיב, לכן המצה שאין בה שום חימוץ מעורר גילוי ע"ק וזהו שבעת ימים מצות תאכלו להמשיך בז' ימי עולם דז"א מבחי' ימי קדם דע"ק שכולו חסד, ואי לזאת אך ביום הראשון גימ' כתר תשביתו שאור ביטול הגבורות קשות דקליפה שהם חמץ כמובן מהמד"ר שזהו ענין על הרעה כו', כי ע"י גילוי הכתר מתבטלים הדינים, ולכן כתר אותיות כרת להכרית כל הקליפות כמ"ש בביאור ע"פ בחודש השלישי לצאת, וכמ"ש והאלילים כרות יכרתון, לכן בפסח ניתן לאדם הכח הזה להשבית שאור ולבטל, וכנ"ל בענין שבת שיש בו ב' בחי' מנוחה ועונג והשבתת המזיקין, ולכן נק' ליל שמורים, וע"כ נק' פסח שבת כמ"ש וספרתם לכם ממחרת השבת היינו ממחרת הפסח כו', וזהו כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש מישראל מיום הראשון עד יום השביעי היינו ז' מדות דז"א שמאיר בהם הכתר ששם כולו חסד בחי' מצה, וכשאוכל חמץ ונמשך אחר סט' דשמאלא נמשך מבחי' כתר להיות ונכרתה כו', ופי' מישראל היינו ז"א נק' ישראל וגם ע"י נק' כן כמ"ש הרמ"ז ר"פ שמיני, וזהו ע"ד אמלאה החרבה, שע"י הגילוי במילואו בקדש העליון ממילא נחרב היצה"ר ועמ"ש מזה ע"פ רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם.
ועמ"ש סד"ה וירא ישראל את היד הגדולה, כי מבחי' היד הגדולה שהוא החסד דוקא הי' וינער ה' את מצרים בתוך הים, כי ימינך דוקא תרעץ אויב כמ"ש בזהר וארא דכ"ז ע"א שבישראל הוא שמאל דוחה וימין מקרבת אבל למצרים דוקא הימין דוחה, ולכן השבתת שאור דוקא בחג הפסח שהוא חסד קו הימין וע' עוד מענין שבעת ימים תאכלו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-5xyz9j0x
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.