קיג
תרנט
ה נהירו על כל בוציני דנהרו כתרין ועטרין כ' המק"מ פי' שהכתר אורו על כל הספירות פנימים ומקיפים, היינו כי הכתר הוא הממוצע המחבר אא"ס באצילות, א"כ הם אינן מקבלים האור רק בו ועל ידו ועמ"ש מזה באריכות בד"ה שחורה אני ונאוה: המשפילי לראות בשמים ובארץ דנחית בכתרוי, מכתרא לכתרא, מנזרא לנזרא, מנהירו לנהירו מבוצינא לבוצינא, לאשגחא בעילאין ותתאין, הה"ד ה' משמים השקיף על בני אדם לראות וגו', ופי' הרח"ו כתרא אהיה, נזרא הוי', נהירו צבאות, בוצינא אד', והיינו שהאור מהכתר נמשך דרך כל ע"ס דאבי"ע, ועמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד', וענין שכדי להיות המשפילי לראות הוא ע"י שמתחלה המגביהי לשבת הוא מבואר ממ"ש אדמ"ו נ"ע בביאור ע"פ האגה"ק חגרה בעוז מתניה, שנה"י חדשים נמשכים מהכתר וזהו ענין אל עליון גומל חסדים טובים, כי הנה אין ערוך בי"ע לאצילות כמו שאין ערוך בע"ג לבבע"ג. ולכן כדי שיהי המשכת השפע מהאצילות לבי"ע זהו ירידה גדולה, וזהו דוקא ע"י המשכה מהכתר, דכמו עד"מ דוקא מי שהוא בר שכל גדול יותר הוא דוקא יכול להוריד השפע גם למטה. ועמ"ש מזה בד"ה לך לך בענין משלי שלמה, כמ"כ כדי להמשיך השפע כ"כ למטה בבי"ע זהו דוקא ע"י הכתר שהוא כותרת ומקיף דקמי' אצילות ועשי' שוין, וזהו המשפילי לראות בשמים ובארץ ששמים וארץ שוין ממש אצלו, והיינו ע"י שמגביהי לשבת בבחי' כתר, ולא כמו רם על כל גוים ה' על השמים כבודו דאדרבה המשפילי לראות בשמים כמו בארץ, שכמו שארץ שהיא גשמיות היא השפלה אצלו כמ"כ רוחניות הנק' שמים ואדרבה במחשבה ארץ קדמה, ע"כ הקדים תחלה ענין המגביהי לשבת ועי"ז המשפילי לראות בשמים ובארץ לאשגחא בתתאין כמו בעילאין בהשוואה אחת, קיצור, ענין המשפילי לראות בארץ כמו בשמים בהשוואה א' והיינו לפי שהוא המגביהי לשבת בבחי' כתר ששם שמים וארץ שוין ממש ואדרבה ארץ קדמה במחשבה:
ו* ברבות ויקרא פ"א הגבהתי זהו השפלתי ודייק לה ממ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות, והשפלתי זהו הגבהתי אינו מבואר שם היטב מנלן אלא מבואר ברבות כי תשא ס"פ מ"ה דהיינו ממ"ש המשפילי לראות שע"י שמשפיל א"ע גורם לו הגבהה והוא ענין לראות בשמים ובארץ והיינו מ"ש ויצא שם דוד בכל הארצות כו' יעו"ש, ויש לפרש כי הנה מבואר ממש"ל אות ב' שיש הגבהה למעלה שהיא גריעותא לגבי התחתונים והיינו כשמסתלק האור והפנימית ונשארו הכלים שממה ע"ד כד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כגופא בלא נשמתא ויש הגבהה שהיא מעלה גדולה ע"ד שנת' אות ג' והוא כשמתעלים גם הכלים דז"א לקבל אור גדול יותר כו' וכ"כ באגה"ק בסופו דעליית הכלים זהו מעלת השבת ויהכ"פ משא"כ עליית והסתלקות האור ח"ו ע"ש בד"ה להבין מ"ש בפע"ח דבזה"ז עיקר הבירור ע"י התפלה. וזהו ענין הגבהתי זהו השפלתי כי הנה הוא ית' נק' גאה גאה, גאה על גיוותניא ר"ל שמסתלק מהגאים ואינו שורה עליהם כי אם את דכא ושפל רוח. וע"כ ע"י הגבה וגסות הרוח גורם הסתלקות האור לעילא לעילא ע"ד הנז"ל אות ב'. וזהו הגורם השפלה להאדם כמש"ש. כי בהסתלקות האור עליון מתעוררים הדינים ח"ו. אבל השפלתי הנה ע"ז נאמר ומתחת זרועות עולם וארז"ל ספ"ו דחולין דפי' ומתחת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-783z1hxs
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.