קמו
תרחצ
(הג"ה ואין להקשות ממ"ש בד"ה אלה מסעי. דרוש השלישי פ"א שהם בבחי' לגרמיה וא"כ איך נקראו נדיבים. דלק"מ שנדיבות זו של היצה"ר והקליפות הוא לגרמיה שעי"ז ממשיך לו חיות ויניקה כו'. עכ"ה) ולזה אמר אל תבטחו בנדיבים. בבן אדם שאין לו תשועה כי ישועה נקרא חסדים. ואף שלפעמים הם נקרא גבורות אבל ג"ז גבורות שבחסדים או חסדים שבגבורות והכל נקרא בשם ישועות. לא כן הנדיבים הנ"ל אין להם תשועה כי כל עיקר שורש יניקתם הוא מהגבורות ועמ"ש ע"פ לדוד ה' אורי וישעי אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ (נ"ב ע' מזה בזהר ר"פ בראשית בענין כוס ישועות ומ"ש בלק"ת סד"ה ושאבתם מים בששון. דרוש השני בענין ממעייני הישועה. ובד"ה שוש אשיש בענין כי הלבישני בגדי ישע. וע' בפרדס ערך ישועה. ומה שהקליפה ויצה"ר אין להם תשועה. י"ל כי הישועה היא מהצרה. כמ"ש ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וכתיב הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ואילו בעמלק כתי' אשר החלות לנפול כו' נפול תפול, משא"כ בצדיקים כתיב שבע יפול צדיק וקם. וא"כ י"ל כי הישועה נמשך מהפנימית מבחי' וישע ה' אל הבל כו' משא"כ היצה"ר עיקר קבלתו רק מאחוריים כו' וכמ"ש ג"כ בד"ה ויהי בשלח פרעה הנ"ל ובד"ה עבדים היינו לפרעה. ובמ"א ע"פ הושיעה ימינך תלים סי' סמך נתבאר כי הושיעה ימינך בא מבחינה דלית שמאלא כלל דהיינו מע"ק וע"ז ארז"ל ספ"ג דפסחים ביום ההוא יהיה הוי' אחד כו' כולו הטוב והמטיב לפי שאז יהי' קץ הימין ר"ל ממה שהשיב ימינו אחור כו' וזהו נאום ה' לאדוני שב לימיני. וכיון שהישועה בא מבחי' ע"ק וידוע כי בשם אין שייך בחי' זלעו"ז. כי זלעו"ז שייך רק מז"א כו' כמ"ש ע"פ טוב לחסות בה מבטוח באדם. ע"כ הקליפה ויצה"ר אין להם תשועה. ועיין במד"ר פ' שופטים דרצ"ו ע"א בענין אל תבטחו בנדיבים. עכ"ה).
ד תצא רוחו ישוב לאדמתו. כי עיקר יניקתם של היצה"ר וחיותם הוא מרפ"ח ניצוצים. אבל לאחר הבירור ויתעלו הניצוצים אזי היו כלא היו אז ישוב לאדמתו. ביום ההוא כו'.
(נ"ב ובתלים סי' ע"ח ל"ט ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב. ופרש"י ויצה"ר טמון בלבם והוא רוח הולך כשימותו ולא ישוב אותו רוח בהם כשיחיו אין יצר הרע שולט בהם כו' עכ"ל. וזהו ענין תצא רוחו כו'. והנה עשתנותיו ל' מחשבה וביונה סי' א' ו' אולי יתעשת האלקים לנו ולא נאבד פירשו לשון מחשבה. אך שורש התיבה עשת, וא"כ שייכא קצת ללשון עשייה, ואולי כי המחשבה היא היסוד שממנה נמשך העשייה. לכן בב"ו אבדו עשתנותיו שבטל מלהביא מחשבתו לידי מעשה. משא"כ למעלה כמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם וזהו אולי יתעשת הארלקים לנו. כי למעלה הנה מהמחשבה נמשך התהוות העשייה ממש וכמ"ש בזהר עשיי' לעילא זח"ג דק"ח ע"ב ובפ' ויראא קט"ו ע"פ ויעש ה' לשרה. קיצור ענין אל תבטחו בנדיבים, הדגה כו' חנם.
(ויש חנם שמבחי' חנון אוצר מתנת חנם). היצה"ר אין לו תשועה. עשתנותיו. אולי יתעשת עכ"ה). ואח"כ נאמר אשרי
ה שאל יעקב בעזרו. כי יעקב ממשיך הישועות הפך בן אדם שאין לו תשועה וכמ"ש צוה ישועות יעקב תלים סי' מ"ד ה' ועמ"ש מזה בת"א ר"פ ויצא.
ז עושה משפט לעשוקים. יומא ג' ל' ב', אדר"נ ט"ז, ע"ה פד"ב קל"ב, מד"ר צח"ב קל"ו ד קצ"א ו', רצ"ד ד, זח"א מקץ קצ"ה א ילקוט ח"א מ"ה ב' חב נה"א קפ"ז ב, ע"מ מב"ב ס"ח תרס"א.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-2mpsr4ra
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.