קמו
תרצג
קמו
א הללויה הללי נפשי את ה'. הללויה מלבד שהוא לשון הילול הוא ג"כ לשון בהילו נרו על ראשי. ור"ל שיאיר אור א"ס ב"ה (המרומז בתיבות י"ה ע' זח"ב תרומה קס"ה ב' ע"פ סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו דקאי על ע"ק. ומשמע שם שזהו ג"כ יהא שמיה רבא מברך עיין בלק"ת ר"פ ראה בד"ה ראה אנכי נותן). כמו שעד"מ באדם ע"י השבח וההילול מעוררים גלוי המדה. כמו אדם שהוא מעיין בעומק מחשבתו רם ונשא ונצרך לפעול אצלו שיפנה אל אחד לעשות בקשתו חסד וצדקה ע"י שמשבחין ומפארין אותו שיש לו מדות חסד וצדקה נתעורר ונתגלה אצלו מדה הלזו למלאות הבקשה. עד"ז הנה אנו אומרים לאו דאית לך צדק ידיעה כו' ולאו מכל אלין מדות איהו כלל.
(עמ"ש מזה בד"ה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך. ומ"ש ע"פ אני ישנה ולבי ער גבי תמתי כאלו עשאוני) וכשתחתונים משבחים ומפארים להקב"ה איך שהוא חסדן. אזי זוכר חסדי אבות לירד שיבא מההעלם לגלוי. שישתלשל מאתו יתברך מדות הללו וזהו ע"י הללו מאיר המדות מההעלם אל הגלוי.
(ועד"ז ארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל. וכן אמרו לפני זכרונותכדי כו' וזהו ג"כ ענין וספרתם לכם להמשיך גלוי ע"ס מ"ט שע"ב כו'. ואפ"ל זהו כללות ענין ספר תהלים לשון הילול ועמ"ש ע"פ תהלה לדוד). אך נודע כי אברהם יצא ממנו כו' ורישיה דעשו בעיטפיה דיצחק. שמן המדות בהשתלשלות יש יניקה. וזהו ענין שבע כפולות בג"ד כפר"ת. כי זלעו"ז. וענין כ"ח עתים. כי י"ד עתים לטובה כו') לכן אנו מבקשים בתפלה הללוי"ה. היינו שיאיר במדות בחי' י"ה חו"ב.
(כענין מי ברא אלה. והפך כס י"ה הנמשך מעמלק) אז אין להם יניקה. כי והחכמה תחיה. ימותו ולא בחכמה (וע' בדרוש הנגעים וזהו ענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-3eqmgg08
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.