קמה
תרעג
כר' יוחנן די"ל דס"ל ג"כ תפלת ערבית חובה, ולמ"ד דתפלת ערבית חובה י"ל אשרי קודם תפלת ערבית, אבל אנן דקיי"ל הלכה כמ"ד תפלת ערבית רשות, לכן אין אומרים אשרי קודם תפלת ערבית, ומ"מ לא לדלג האמירת אשרי ג"פ אלא אומרים אותו בשחרית.
ויש לבאר הענין עפמ"ש בזח"ג פ' במדבר דקי"ט סע"ב ע"פ ונסע דגל מחנה אפרים כו' כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, והא אוקימנא בגין לזווגא לה להאי תהלה (ר"ל מדת מ' הנקראת תהלה יחברו אותה לז"א) ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום (היינו כי בנין המ' צ"ל ע"י חו"ג כמ"ש בבה"ז פ' שופטים דף ער"ה ע"א בענין ע"פ שנים עדים יקום דבר. שבחי' דבר שהוא מ' קיומו הוא ע"פ חו"ג והם נמשכים מהדעת שמתחלק לב' מוחין חו"ג ודעת אותיות עדות וזהו ע"פ שנים עדים כו' ושרש חו"ג נמשך מחו"ב והם מקבלים מחו"ג דא"א כמ"ש במ"א, והנה היחוד נקרא ג"כ לשון והאדם ידע המשכת הדעת וכן הטפה נמשכת ע"י ח"י חוליות שבתוכן חוט השדרה הנמשך ממוח הדעת כמ"ש בלק"ת בד"ה לא הביט און ביעקב, ולפי שהדעת כולל חו"ג ע"כ צ"ל המטה בין צפון לדרום כו') וע"ש בזהר דקי"ח ע"ב, ואפשר להעיר מענין שולחן בצפון ומנורה בדרום ומזבח הפנימי שמקטירי' עליו קטרת שה"ס היחוד הוא באמצע ביניהם כו': ועמ"ש ע"פ ושחט אותו על ירך המזבח צפונה ושם ג"כ ע"פ הר ציון ירכתי צפון כו', ויש להבין שחז"ל למדו זה מפסוק וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים בתלים סי' יז ומאחר שצ"ל בין צפון לדרום מדוע אמר וצפונך דוקא ולא ודרום, לכן י"ל אע"ג דרום וצפון חו"ג עכ"ז צפון משמע ג"כ דבר הנעלם כמו אשר צפנת ליריאיך והיא בינה הנק' עוה"ב ועלמא דאתכסיא ועד"ז נאמר מצפון זהב יאתה, ומעלת הזהב על הכסף אף שהכסף שרשו מחסד שלמעלה מהגבורה מ"מ הזהב שרשו מבינה כמ"ש בזהר פ' תרומה דף קמ"ח, וכן פי' בזהר במדבר דק"כ ע"א ומאי דאתמר צפונית דאיהי טמירא עילאה, והנה עיקר היחוד שרשו מהגבורה ע"ד ואת בריתי אקים את יצחק וכן גבורות גשמים שיורדים בגבורה וכן כי הדם הוא הנפש ובמ"א מבואר שיש ב' בחי' גבורה הא' מדה"ד הב' גבורה שבו דוקא עיקר החיות כמו גבורות גשמים, וכן אם בגבורות שמונים שנה, הרי אריכות הימים יותר מבן שבעים שהוא זקנה ושיבה נמשך מהגבורה כו', ובחי' היחוד אינו נמשך ממדה"ד כ"א מבחי' תגבורת הכח והחיות ע"ד גבורות גשמים, ולכן נאמר וצפונך שהוא מורה על הכח שבהעלם בחי' אשר צפנת, ואינו מדה"ד כלל, ולכן קדה"ק שחיטתן בצפון דוקא וכתיב הר ציון ירכתי צפון, וזהו הנק' עוז כמ"ש בפי' ויתן עוז למלכו בלק"ת פ' נשא, וזהו ענין ועבד הלוי הוא, ולוי לשון חבור ויחוד הפעם ילוה אשי אלי, וה"ס יחוד חו"ב תרין רעין חו' ומבחי' זו מתחיל שורש התעוררות יחוד זו"נ, וזהו וצפונך דוקא תמלא בטנם, וכענין בעטרה שעטרה לו אמו וע' זהר ר"פ וארא ע"פ עד תאוות גבעות עולם, והנה פסוד"ז זהו כענין שיר הלוים כמ"ש בלק"ת בד"ה אלה פקודי המשכן כו' עבודת הלוים ולכן כמו שעבודת הלוים ועבד הלוי הוא שימשיך יחוד הוי' הוא האלקים והיינו ע"י השיר וזהו ענין שיר השירים ועיין זח"ג פ' קרח דקע"ח ע"ב כמ"כ ע"י תהלה לדוד מעוררים בחי' זו, ותהלה הוא ענין הילול ושיר וכו', ומבואר בזהר פ' חיי קל"ג בטעם תפלת ערבית רשות, דכיון דאתיהיבת בין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-3sp03erm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.