קמה
תרעז
זה יר"ק אבות ואמהות ג', ר"ח, רבות פ' שמות ר"פ ב' דף קיט ד ילקוט ח"ב נג סהב של"ה נהא) אמרו רז"ל רחום לחוטא ושב מיד, חנון לחוטא ואינו שב מיד, נמצא השפעה הבאה מהרחמים יותר עדיפא מההשפעה הבאה בחנינה כי לפי הסברא היא מועטת, (הג"ה אינו מוכרח כ"א לפי שאינו שב מיד א"כ מה שמקבלים אותו זהו כעין מתנת חנם וזהו פי' חנון עכ"ה), רב חסד פרש"י ז"ל על מי שהוא מחצה על מחצה אז רב חסד מטה כלפי חסד, ולאיש הזה מאחר שאינו צדיק גמור כי אז הש"י משפיע לו בעוה"ז השפעה מרובה וזהו רחום, ובעולם שכולו טוב ישפיע עליו מצד החנינה (ור"ל לכן מקדים רחום לחנון) אבל מי שהוא מגדיל החסד דהיינו שזכיותיו מכריעות אז משפיע לו בעוה"ז מצד הנון והשפעה המרובה מצד רחום לעוה"ב אמן כן יעשה האל עכ"ל.
(ה) ואפ"ל אוצר מתנת חנם גבוה יותר והוא בכתר. א"כ כשמקדים חנון לרחום מורה על אריך אנפין. כי כל דבר שהוא קודם הוא העיקר א"כ חנון גובר על רחום. ולכן הוא וגדל חסד. וענין רחום וחנון זהו בז"א כאשר מאירים בו י"ג מדה"ר דא"א. ואז רחום תחלה ואינו מתנת חנם לגמרי. ואז הוא ורב חסד. אמנם וגדל חסד זהו בחי' גדולה יותר מבחי' ורב כו'. ויש להעיר מפסוק וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם בפ' תשא לג יט. וע' במד"ר כי תשא ס"פ מ"ה. ובמד"ר ר"פ ואתחנן וחנותי את אשר אחון אמר לו מי שיש לו בידי ורחמתי במדת רחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי וחנותי מתנת חנם אני עושה עמו כו' וע' במד"ר באיכה בד"ה אזכרה נגינתי. דף ס"ג א' ע"פ השכח חנות אל כו' וכן י"ל כי רחום שייך במקום ששייך ג"כ מדה"ד אלא שאעפ"כ מרחם אבל חנון הוא במקום שאין דין כלל. כמ"ש בפרד"ס ערך חנון. עוד פי' במד"ר פ' שמות ב' וחנון שנתן חן העם בעיני מצרים. עוי"ל ע"ד מ"ש בפירוש הנותן שלג כצמר. כי שלג זהו י"ג ת"ד שנאמר ע"ז לבושיה כתלג חיוור. ושרשם מגבורה דעתיק שבמו"ס. וצמר הוא בחי' ושער רישיה כעמר נקי שהוא בחיק גלגלתא שבו מלובש חסד דעתיק וע"ז בא הכתוב לומר הנותן שלג כצמר שגם בי"ג ת"ד יאיר מבחי' חסד דעתיק והיינו ע"י ב' פאות שמחברים בחי' שער רישיה לבחי' י"ג ת"ד כו' יעו"ש. ועמ"ש מזה בלק"ת בביאור ע"פ שבת שבתון רפ"ד. וא"כ י"ל כשאומר רחום וחנון הוי' זהו הי"ג ת"ד דא"א מצד עצמן שהם נק' מכילין דרחמי וזהו רחום וחנון. אבל כשמאיר בהם מבחי' חסד דעתיק נק' חנון ורחום ששם אין שורש דין כלל. וזהו חנון ומתלבש בבחי' רחום כדי שיומשך השפע רק בסטרא דקדושה. ובכ"ז י"ל מ"ש הטוב כי לא כלו רחמיך הוא מהפסוק חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו ור"ל בחי' כי לא כלו רחמיך שרשו נמשך מבחי' הטוב שהוא בחי' חנון ונק' חסדי ה' חסד דעתיק וה"ע הנותן שלג כצמר כנ"ל.
קיצור כשמקדים חנון לרחום י"ל זהו בכתר. וכשמקדים רחום לחנון י"ל זהו בז"א. כי חנון זהו מתנת חנם. עוי"ל כי שני הבחי' בא"א אלא כשמאיר ביג"מ מבחי' חסד דעתיק כמ"ש בפירוש הנותן שלג כצמר אזי מקדים חנון לרחום וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך.
(ו) בסידור פי' חנון ורחום הוי'. פי' שהתהוות ז"א דאצילות הוא מבחי' המדות חג"ת דא"א דאצילות (הג"ה עיין בדרוש כשב וכבש בלק"ת פ'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-93tvqvfq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.