קמט
תשו
ר"פ יתרו דס"ז ע"ב. ומ"ש זה גבי יעלזו חסידי' י"ל כי היחוד דזו"נ נק' ואיש כי יקח אחותו חסד הוא, לכן הם ירננו על משכבותם. וכ"ש היחוד דבינה שהיא הנק' חסידה והחכמה נק' חסיד. וזהו כנעין הנז' בזהר ר"פ יתרו שם בענין כהן גדול דמשמש תחות מלך עילאה שהוא חו"ב. וכהן דמשמש תחות מ' דאצי'. וידוע דהכהן נק' חסיד כמ"ש תומיך ואוריך לאיש חסידיך. ששים גבורים י"ל פי' ששים אותיות דברכת כהנים, ואיך נק' גבורים כי גבורה גימ' ג"כ חסד.
ועמ"ש ע"פ בשכבך ובקומך. וע' זח"א ויצא קנ"ו סע"ב ע"פ לכן ישכב עמך שכיבה בכל אתר תקונא דנוקבא לגבי דכורא לאעלא בה ציורא דאתוון כולהו ודא איהו ישכב יש כב ודקנ"ז ע"ב כדין כתיב וישכב עמה בלילה הוא, הוא דסתים מכולא, הוא דכל ברכאן וקדושאן נפקין מתמן. ועמש"ל ע"פ ישמח ישראל בעושיו בענין הוא עשנו. ומזה יובן מ"ש הוא דסתים מכולא כו' ועזח"ב תרומה דקמ"ו סע"ב ישקני ההוא דסתים כו' ומ"ש בלק"ת ע"ס וארשתיך לי. יעו"ש בהביאור.
קיצור. הנה מטתו שלשלמה י"ל גם בבינה, ועזח"א קנז"ב בי' וישכב עמה בלילה הוא. ובענין וארשתיך לי, וע' ע"פ שיר השירים אשר לשלמה ב' שירים דשכ"ת ושכ"ע. וזהו ירננו על משכבותם. וחסיד נק' כה"ג שודמ"ט. וע' זח"ג פ' אחרי דס"ב א' ע"פ יעלזו חסידים ובפ' נשא דקמ"ה ע"ב מענין וחסידיך יברכוכה.
י רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם. גמרא ברכות דף ה' ע"א, במד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א ע"פ ואת להט החרב המתהפכת. מי מציל את בני מחרב זו, רבנן אמרי חרב תורה שנאמר וחרב פפיות בידם. וי"ל מה"ט ארז"ל בברכות שם תחלת דף ה' ואם ת"ח הוא ופרש"י שרגיל על משנתו לחזור גרסתו א"צ לקרות ק"ש שעהמ"ט כיון שהתורה נק' חרב פפיות, א"כ שפיר מתקיים הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים כו' אחוזי חרב דהיינו עסק התורה מה גם כי ששים גבורים י"ל ששים מסכתות.
(ב) במד"ר פ' פקודי ס"פ נ"א חורב למה שבו נתנה התורה שנקראת חרב שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם, ואפ"ל הענין שנק' התורה חרב ע"ד שנתבאר בענין שנקראת עוז ותושיה שנותנן כח בנה"א ומתשת כח נה"ב בד"ה בחדש השלישי. וא"כ זהו ע"ד אמלאה החרבה. שכשמתגדל כח של הנה"א ממילא נחרב ונתבטל היצר הרע, ועד"ז בענין שבת ב' פירושים לשון שבת ומנוחה כמו וינח ביום השביעי. ולשון השבתה וביטול כמו תשביתו שאור, והיינו ע"ד שנק' התורה וחרב פפיות שע"י גלוי קדש העליון ממילא נחרבו ונתבטלו הדינין וכמארז"ל בילקוט פ' בחקתי ע"פ והשבתי חיה רעה שמשבית מזיקין כו'. כי זהו ג"כ ע"ד אמלאה כו'. וזהו שארז"ל השכם והערב עליהן בד"ת והן כלין מאליהן. ועד"ז י"ל פי' וחד חרוב ע"י רוב הגילוי קדש העליון יום שכולו שבת אזי יחרבו ויתבטל היצה"ר לגמרי. ועמ"ש ע"פ מזמור שיר ליום השבת סעיף י"ד. ובמ"א בחרבי בצלותי. ע"ד הקול קול יעקב ואז אין הידים ידי כו' נמצא צ"ל קול יעקב יש בו בחי' חרב, ע"ד אז ישיר, וכמו החרב שופך דם האדם באדם כן להפך ע"י הקול ע' מד"ר בשלח ר"פ כ"א. זמירות היו לי חוקיך ל' זמיר עריצים וכרמך לא תזמור. שעי"ז מחתך את הקוצים. מד"ר רמז ב שה"ש ה' ד' זח"א עמוד פ"ב קלו חב ר"ה, חג שצא. ר"פ שופטים. ילקוט
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-j0jjbfw0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.