צב
תרלא
יזיקו וכה"א וגר זאב עם כבש כו', (הג"ה יש להעיר לענין אך ביום הראשון תשביתו שאור שהוא ג"כ השבתת החיצונים שלא יגביהו א"ע כנשר והיינו ע"י גילוי בחי' ביום הראשון גימ' כתר. כתר אותיות כרת וכל אויבך יכרתו עכ"ה) וע' בשל"ה בהקדמה די"ט ע"ב גבי ענין הקליפה שנק' שומר לפרי וכן יהיה לע"ל ובבחיי פ' שמיני גבי ואת החזיר כו' שלע"ל ישוב עם שאר כל הכחות לעזור ולתמוך לישראל כו', ועיין בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר. גבי והיינו משום דאתהפכא חשוכא לנהורא כו' כי גם אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' עכ"ל א"כ אפ"ל זהו פי' משביתה. ובחי' זו ביום השבת היינו כי נוגה חציה טוב וחציה רע ובה ועל ידה מקבלים החיצונים מהקדושה ובערב שבת נפרד הטוב דנוגה מהרע דנוגה ונפרד הרע ויורד למטה וזהו ענין כוונת רחיצה דע"ש כמ"ש בפע"ח שער השבת פ"ג ובזהר ויקהל דר"ג ובמק"מ שם. וע' בתולע"י בכוונת שבת סעיף ה' גבי לרחוץ בע"ש. גם ע"ד שהגהינם נח בשבת. גם ע"ד מ"ש בזח"ג דקע"ח סע"א ואתקדש יומא ולא אתבריאו כו' ובזהר בראשית די"ד ע"ב ובבה"ז פ' קרח שם.
(יג) ילקוט תלים רמז תר"ל ומזמור שיר ליום השבת שהשבת פינת אותו מן הדין כי בחטאו הוריד מדת מ' ומיעוט תורה כמו מיעוט הירח. ובשבת עליות המ' באצי' לכן פינת אותו מן הדין והגין עליו, בתלים קל"ט ע"פ ימים יצרו ולא אחד בהם, לעת ערב יהיה אור זה עוה"ב מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת, בקהלת בתחלתו קפבב שמביא קרבן ומתכפר לו התחיל סודר עליו מזמור שיר ליום השבת, בתלים בסי' צ"ב במקומו רמז תתמ"ג דקיטב מזמור שיר ליום השבת שלא שמשה עמו אפילה כו' מד"ר ךוד קעוא ח"מ ךדג פבג, בחיי יא פטד קטוג קנטד קצהא.
(יד) לפ"ז בפי' יום השבת מצינו שני פירושים האחד לשון שביתה ומנוחה, כמ"ש בתרגום ע"פ כי בו שבת ארי ביה נח, וכמו שאמרו מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, ולכן נאמר וקראת לשבת עונג כמשל השובת מהמלאכה והוכשרה בעיניו שמתענג בה כו', ועמ"ש ע"פ הזהר ר"פ נח דעביד נייחא וזהו ענין שער החצר הפנימית הפונה קדים כו' וביום השבת יפתח שזהו סוד היחוד להוליד נשמות חדשות, ועמ"ש מענין הפונה קדים בת"א בד"ה ויקהל משה, שהוא ענין המשכת רצון העליון בחי' א"א ומשם נמשך הנשמה יתירה בשבת, וא"כ שביתה זו היא עונג והתגלות השכל, כמו באדם בעת ששבת מהמעשה ומהדיבור ובא לעצם שכלו ומחשבתו, ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה לבאר ענין יוה"כ, וא"כ בחי' זו דשבת קרוב לענין בשובה ונחת תושעון שענינו השקט ומרגוע, והוא בשורש תשובה, ושבת אותיות תשב, והפי' השני בענין שבת לשון השבתה וביטול, כמו שבת עובר אורח, זקנים משער שבתו באיכה ה' י"ד ותרגום סביא מתרע סנהדרין אתבטילו, וכן שבת משוש לבנו שם ט"ו בטילת חדוות ליבבנא, והיינו שיש ב' בחי' אלו בשבת, וזהו ע"ד אמלאה החרבה כשזה קם זה נופל, לכן ע"י תוספות האור בקדושה ביום השבת עי"ז יש השבתה וביטול להמזיקין וכמש"ל בשם הילקוט מזמור שיר ליום השבת למשבית מזיקין מן העולם שלא יזיקו, ויובן זה ע"ד מארז"ל שהגיהנם נח בשבת, והטעם כי הגיהנם נעשה מזיעתן של חיות כמארז"ל ע"פ סערת ה' תימא סער מתגולל על
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- מילואים
- מזהה
- rh-q2bk751q
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.