אם בחוקותי תלכו
תכז
בכתבי האריז"ל דמחסד דעתיקצט מתחיל ההתלבשות בגולגלתא כו'] שבא בבחי' ידיעת המציאות ובחי' זאת בכלל נק' בשם שכינה לגבי כל עולם האצי' ובחי' הא"ק שלמעלה מבחי' עתיק נק' בשם קוב"ה [וגם ג"ר דעתיק נכללין בו שאינם מתגלים אפי' בבחי' ידיעתק שאעפ"י שהם בחי' המל' שבו שהוא בחי' גילוי אור וזיו מ"מ הוא בבחי' אור הנכלל במאור כידוע בסידור שער יוה"כקא בענין קדוש אתה כו' והוא בחי' כי נשגב שמו כו'] לגבי עולם האצי' כו'. ועם זה יובןקב ענין שמו בגימט' רצון כמבואר בסה"ק הקדמוניםקג ובכתבי האריז"ל מבואר ששם הוא במל'קד, אך שניהם אמת כנ"ל שבחי' שכינה הוא המל' שבא בבחי' מקיף ופנימי במקבל שחוץ ממנו וענין המקיף הוא הכתר שהוא הרצון להיות מתקבל במקבל ובחי' זאת מקפת את המקבל ונמשך בו בדרך השראה כנ"ל וא"כ מל' דאקו נק' בחי' שם באצי' להיותה גילוי אור וזיו בלבד מבחי' מהות האצי' ונעשיםקז כתר לבריאהקה כו' וכן בחי' המל' דא"ק נעשית כתר לאצי'קח כו' כנ"ל, וא"כ הא"ק נק' בעהר"צ להיותו מקור שממנו נמשך כל מיני גילויי' דרצון באצי' כו' וזהו בחי'קט רעדכ"רקי כו' אך גם בחי' בעהר"צ נמשך מבחי' הקו"ח וא"כ בחי' הקו"ח נק' בשם שכינה שוכן בג' עולמות בי"ע שהוא בחי' ג' מיני אדםקיא כידוע כו' ובחי' מהות ועצמו' אא"ס שלפני הצמצום נק' בשם קוב"ה [ובחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום הוא בחי' אור הנכלל במאור ונק' שמו הגדול וכנ"ל בענין ג"ר דעתיק כו'], וזהו אמיתית ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' שהוא להמשיך מבחי' מהות ועצמות אא"ס בבחי' המל' דא"ס עצמו ובחי' זאת נק' מקדשי שמך שע"ז נאמר וישמחו בךקיב כו'.
והנה בחי' זאת תאיר ותתגלה לע"ל, והוא ע"ד דוגמא שמחה של מצוה שהוא מצד עצם המצוה דייקא שהם רצה"ע הפנימי' והעצמי' שהוא ורצונו אחדקיג
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור