והתהלכתי בתוככם
תפט
הכלים כו' (... וכמבואר לעיל דמ"ח ע"בקפח בשם הבעש"טקפט ע"פ ברוך הגברקצ אשר יבטח בה'קצא כו' יעו"ש. ..). והנה ב' בחי' בטחון אלו תלוי בשרש נשמתו, שבאם שרש נשמתו הוא ממקום גבוה (... בחי' אצי' כנ"ל. ..) אזי נקודת הלב היא אצלו בבחי' גילוי כנ"ל ממילא יש לו בטחון גם על הכלי שיושלח לוקצב מלמעלה, משא"כ כאשר שרש נשמתו הוא מבחי' בי"ע אזי מוכרח לעשות כלי בעצמו ולבטוח בה' על שליחות אור השפע מלמעלה כו'. והנה שומרי שביעית אינם חורשין וזורעין ואינם עושים כלום רק בוטחים בה' שישלח מלמעלה אור השפע וגם הכלים, כמאמר וצויתי את ברכתיקצג כו' הנה זה מורה על שנתגלה אצלם בחי' נקודת הלב הנק' רעו"ד בגילוי גמור ולכן נק' גבורי בשם כח היינו שהתגברו בעצמם להביא בחי' יחידה שנעלם בנקודת הלב לידי גילוי (... ובחי' חי' יחידה נק' כח כמבואר בב"ז פ' פנחסקצד ע"פ כל אשר תמצא ידך לעשות בכחךקצה כו' יעו"ש)קצו, ולכן נק' עושי דברו היינו שמתקנים דבר ה' שהוא בחי' מל' דאצי' שהוא בחי' ממכ"ע וממשיכים בה בחי' עצמות הסוכ"ע בבחי' גילוי ממש למטה כמו למעלה כנ"ל בענין עושין רש"מ כו'. ..). והנה בזה יובן ג"כ שלכן בנשמות שנק' עושין רצונו של מקום נאמר ועמדו זרים כו' כי גם הכלי נשלח אצלו מלמעלה כו' כנ"ל. משא"כ באותן שאין עושין רצונו של מקום נא' ואספת דגנךקצז שצריכים לעשות בעצמם הכלי להשפעה לכן נאמר אצלם ואספת דגנך כו' וזהו טעם הפשוט.
אך יש עוד טעם ב' והוא כי ואספת דגנך הוא ע"ד ששת ימים תעבודקצח דלכאורה קשה הלא ששת ימים תעבוד אינו מצוה והי' לו לומר רק וביום השביעי תשבות שזהו עיקר המצוה כו'. אך הענין דתעבוד קאי על עבודת הבירורים בעצמו להפוך ולברר נפשו הטבעי' שתתהפך לאהבה את ה' (שיש בזה כל העבודות חרישה וזריעה ברוחניות כו')קצט, וגם לברר דצ"ח שבעולם ע"י התורה והמצות כו', ומזה נעשה אח"כ יום השבתר כמבואר במ"א, וכ"ה בכאן בענין ואספת דגנך דקאי על עבודת הבירורים כו' ולכן אינו צריך לזה רק מי שלא הגיע לגילוי עצמות האהבה דבכל מאדך שבא מצד גילוי עצמות היחידה וממילא לא נתברר אצלו נפשו הטבעית בשלימות מן הרערא שבה, ולכן צריך עדיין לעבודת הבירורים כו', משא"כ מי שהגיע לבחי' גילוי עצמות האהבה דבכל מאדך ממילא נגלה עצמות היחידה אצלו, וזה לא יוכל להיות כ"א כאשר כבררב נתבררה ונזדככה נפשו הטבעית בשלימות מן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור