לתה"מט. ואינו מובן למה אלי' דוקא הוא שייך לבשורת תחה"מ, וענין מה שלקח במשכון הוא פלא לגמרי.
ולהבין כל הנ"ל ילה"ק ענין פ' הנ"לי אם לא בריתי יומם ולילה שיש בזה ב' פי'יא הא' דקאי על ברית דתו', וענין ברית הוא מחבר ומקשר, והיינו שברית דתו' מחבר שני הפכים דיום ולילה, ופי' הב' דקאי על ברית מילה שהוא ג"כ מחבר ומקשר יום ולילה, ושני הפי' אמת והיינו כמבו' בס"י כרת לו בריתיב בין עשר אצבעותיג ידיו והוא ברית הלשון וכרת לו ברית המעוריד בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המעור, ומתחילה י"ל מהו ענין יום ולילה, הנה ארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכאטו והדר נהורא. וביאור הדברים כי הנה אא"ס אינו מהות ועצמות הא"ס רק הארתו וזיוו, והוא מה שבכחו ויכולתו להשפיע עולמות, והוא כמו אור השמש שאינו עצמות השמש רק מה שמאיר ממנו לארץ ולדרים, וזהו ג"כ ענין הי' הוא ושמו בלבד המוזכר בפר"אטז, כי ענין השם אינו שייך ג"כ לעצמות האדם רק מה שנפנה לזולתויז לקוראויח ע"י השם. והנה הגם שהאור איננו מהותו ועצמותו ית' רק הארתו בלבד מ"מ הארה זאת גופא הוא בחי' א"ס וכל מה שמאיר ממנו הכל הוא בחי' א"ס וא"כ איך ימצא ממנו בחי' העולמות שהם בגבול ומדה והם ג"כ בבחי' יש נפרד, לזאת צמצם א"ע [... וענין הצמצום אינו בבחי' העצמות ח"ו כי לא יתכן בו ענין צמצום כלל רק הצמצום הוא בבחי' האור, וגם בבחי' האור אין הפי' הסתלקות ח"ו רק העדר הגילוי למקבלים כו' וד"ל]. והיינו שנתעלם כללות האור עד שאין נגלה למקבלים רק נקודה אחת מכללות האור והוא בחי' היו"ד דשם הוי'.
אך הנה כתי' בי"ה הוי' צור עולמיםיט ודרז"ל ביו"ד נברא העוה"בכ והיינו שגם מן היו"ד אין יכולים לקבל רק עולמות עליונים שנק' העוה"ב [והוא בחי' אצי'] והגם שהם מקור לבחי' שפע פרטית בלבד כמו בחי' חכים הוא מקור להיות ממנו בחי' חכ' בלבד ולא השפעה אחרת וכ"ה עד"ז כל הי"ס כו' מ"מ הם בתכלית הביטול והיחוד אבל כשצריך להתהוות בחי' יש נפרד צריך להיות נמשך בחי' ה' מבחי' היו"ד והיו"ד מתלבש בו שזהו בחי' בינה, ובחי' בינה נמשך ע"י הוי"ו שהוא מדות דז"א ומתלבש בבחי' ה' אחרונה שהוא בחי' המל' שיש בה ג' קוין שזהו מקור ג'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור