אם בחוקותי תלכו
תכח
וא"כ השמחה הוא מצד עצם המהות ולא מצד ההמשכה שנמשך ממנו שזהו"ע כוונת המצוה כו' ולעתיד תהי' מאיר בשלימות כנ"ל, אך עכשיו לא תוכל להאיר בחי' זאת בשלימות רק הביטול בדרך עמל בלבד שהוא בחי' הביטול לבחי' בעהר"צ וכמו בשעת מ"ת שהקדימו ישראל נעשה לנשמעקיד שזהו בחי' הביטול לבעהר"צקטו כידוע אך בשבת שמאיר מעין לע"לקטז אז מאיר בחי' עונג מביטול זה שלגבי בעהר"צ והו"ע נשמה יתירהקיז שהוא התגלות רצה"ע הנק' רעדכ"ר בבחי' תענוג וכידוע בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי העולמים [שהוא בחי' א"קקיח כו'] אך כ"ז הוא הארה מעין לע"ל אבל לעתיד תאיר בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום בבחי' או"ח מעצמות המהות דא"ס עצמו [שלא הי' בגדר אור מעולם כלל וזהו למע' מאור הגנוזקיט שהי' בגדר אור רק שנגנז ואח"כ נתגלה מגניזותו ולא נק' בשם אור חדש עדיין כו' וד"ל] וזהו"ע מקדשי שמך כו' שממשיכים ע"י המצות בחי' קדושת העצם ממש לבחי' שמך העצמי' שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום [והיום לעשותםקכ שמכינים גילוי אור הזה ולע"ל יתגלה ויהי' הקיבול שכר כו']. והנה בחי' זאת נק' נשמות חדשותקכא שהוא בחי' גילוי אא"ס מ"מקכב שלפני הצמצום בבחי' התחדשות אור, אך ידוע דהנשמה אעפ"י שהיא בחי' גילוי אא"ס מוכרח להתלבש בתחילה בבחי' הטיפה דמ"ן ומ"ד שנמשך מבחי' משפיע ומקבל שעי"ז תוכל להתגלות אח"כ למטה בבי"ע ובבחי' הגוף כו'. וזהו ונתנה הארץ בחי' המל'קכג דאצי' יבולה שהוא בחי' העלאת מ"ן ואח"כ ועץ השדה הוא בחי' אדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א דאצי' שנק' עץקכד השדה וכמאמר כי האדם עץ השדהקכה, יתן פריו בבחי' המשכת מ"ד ואז יתלבש בזה בחי' המשכות נשמות חדשות שיתגלו לע"ל כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור