שלמעלה מבחי' חכמה הנעלמה בו כידוע שאין טעם לרצוןפח אפילו טעם הכמוס וכמשי"תפט וד"ל]. ועם הנ"ל יובן ג"כ ההפרש בין ההיכל הנק' קודש שזהו בחי' מקום דסוכ"ע בעצם שלמעלה מגילוי הסובב בממלא ובין בחי' קה"ק שזהו בחי' הארת העצמיות בבחי' הסוכ"ע וזהו בחי' תשובה דווקא, ולכן ביוה"כ שהוא יום התשובה אז כה"ג נכנס לפני ולפניםצ כו' וד"ל [ושמעתי מבנו שי' ששמע פ"א ממנו שבקה"ק עצמו יש הפרש בין כל קה"ק שהוא המשכת העצמיות בבחי' הסוכ"ע ובין מקום ארון עצמו שהוגבה המקום דסובב בבחי' העצמיות ממש ולכן הוא בבחי' מקום דווקא מודד עשר אמה מכל צד ואע"פצב אינו מן המדהצא כו' וד"ל].
ועם כל הנ"ל יובן ההפרש בין בחי' משה לבחי' אברהם בתוס' ביאור ויובן ג"כ ענין וראית את אחורי ופני לא יראו בבחי' משה עצמו כי הנה עבודת אברהם הוא ע"ד מועדי ה' שהוא בד"כ גלוי הסובב בממלא ולכן ג' אבות כנגד ג' מועדי ה'צג פסח בחי' האהבה דאברהם שבועות הוא בחי' היראה דיצחק כו' וסוכות הוא בחי' מדות הרחמנות דיעקב וכמאמר ויעקב נסע סוכותהצד כו', וכ"ז הוא בחי' גלוי הסובב בממלא כנ"ל משא"כ בחי' משה הוא בחי' שבת שהוא קדש דחכמה בעצם עצם הסוכ"ע ולכן הי' משה כבד פה ולשוןצה ע"ד השבת דקי"ל בו דבור אסורצו ובקושי התירו לדבר בו אפילו ד"תצז להיותו בבחי' נקודה למעלה מבחי' האותיות, וזהו שאנו אומרים בשבת ישמח משהצח במתנת חלקו כו', ולכן נאמר ג"כ אצל משה כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הואצט עצם הסוכ"ע כו', אך כ"ז הוא בחי' אחוריים וחיצוני' לגבי הארת העצמות דבע"ת [... שזהו בחי' משיח] וזהו כתירוץ הב' דבחי' אחורים וחיצוני' דגבי משה הוא גבוה מבחי' הפנימי' דאברהם שזהו עצם הסוכ"ע וזהו גלוי הסובב בממלא כו', אך גם תירוץ הא' אמת דופני לא יראו בבחי' ראיית המהות אבל בא בבחי' ידיעת המציאות והיינו ע"פ הידוע דבשבת מאיר מעיןק שע"לקא ומעין יו"כקב הנק'