בזה"ג מצד שפנו אלי עורף שבבחי'*66* אלקות הוא בחיצוני' מורה שנתגבר האש זר שבתאוות ותענוגי עוה"ז מאד ולכן הוא מכלה לאש האלקי ולכן כל עסקו באלקות הוא בחיצוניות ובקרירות מצות אנשים מלומדהסו, וכיון שכן לא יוכל להרגיש בחי' שמחה של מצוה שהוא בחי' התענוג ממהו"ע שהוא מקור התענוגים שאינו נרגש אלא מצד תוקף הצימאון כנ"ל, וזהו"ע חולת אהבה דאהבה בתענוגים שאינו מרגיש התענוג ממהו"ע כו'. והעצה היעוצה לזה הוא בחי' ההתבוננות מיני' ובי' מצד הריחוק דייקא, והיינו כאשר יתבונן איך שבחי' מהו"ע אלקות הוא מקור כל התענוגים, עד שאפי' תענוג העליון שבגעה"ע הוא בחי' הארה וזיו בלבד, והוא רחוק מזה ואינו טועם טעם כלל בבחי' המשכות אלקות שע"י המצות ואין לו שום שמחה מצד המצוה רק העסק הוא בקרירות מצות אנשים מלומדה, אזי מצד התבוננות זאת יתמרמר מאד לבו בקרבו וממילא יוטהר כל מיני אש זר שנתערב בקרב ולב עמוק וממילא תגדל הצימאון לאלקים חיים עד שמחמת זה ירגיש התענוג לאלקות מצד מהו"ע ממש כו'.
אך באמת מה שמתבונן בעצמו על הריחוק ומתפעל בבחי' מרירות מזה, אינו מעביר האש זר לגמרי מקרב ולב עמוק, רק עיקר העברת האש זר הוא מלמעלה שזהו מבחי' סוכ"ע דייקא דקמי' כחשיכא כאורהסז ולכן יוכל להפוך מחושך לאור, וכמאמר רוח עברה ותטהרםסח שזהו בחי' רוח ממרום דייקא זה יוכל להפוך מחושך לאור ולטהר כל מיני לכלוך, וראי' לזה מענין התשובה שהוא בעוה"זסט דייקא להיות שבעוה"ז מאיר מבחי' סוכ"ע ולזאת יוכל להשיב ולהעשות מרשע גמור גמור בחי' צדיק גמור משא"כ בעוה"ב שאינו מאיר רק מבחי' ממכ"ע לזאת לא תוכל הנשמה להתהפך מצד עצמה, וזה אמר רפאיני ה' וארפא שהרפואה תהי' מלמעלה מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' שם הוי', ומ"ש וארפא כפל לשון הנה ענין התשובה מביא רפואהע כמאמר ארפא משובתםעא, ושב ורפא לועב, וענין התשובה הוא בשעת התפילה שמזה נטהר הנפש מכל מיני רע כנ"ל שהוא בחי' אש זר, אבל לעשות ולתקן בחי' הכלי בכדי שיתקיים בחי' חיות האלקי בקרבו זהו ע"י רפואה דתורה כידוע דעל התורה כתיב רפאות תהי לשרךעג כו', מרפא לשון עץ חייםעד, והו"ע תיקון הכלים כמו בגשמיות שאחר סממני הרפואה המסירים את קלקול הדמים הגורמים אש זר נותנים מזון טוב לתקן הכלים כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור